החלטה 6443/14

1.        לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים, במ"ת 55051-07-14, מיום 26.8.2014, שניתנה על-ידי כב' השופט י' מרזל, בגדרה הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

כתב האישום שהוגש נגד העורר

2.        כתב האישום מונה שני אישומים, שבכל אחד מהם מיוחסת לעורר עבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, לפי סעיף 413 ו' סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). באישום הראשון מיוחסת לעורר בנוסף, עבירה של שוד, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

           מעובדות האישום הראשון עולה כי, ביום 23.3.2014 בסמוך לשעה 04:00, הגיע העורר לרחוב הרכבת בירושלים, שם חנה רכב מסוג פורד קונקט. העורר ניפץ את השמשות האחוריות ואת שמשת דלת תא המטען של הרכב, וגנב מתוכו, בין היתר: מכשיר טלפון נייד מסוג גלאקסי 3S וכלי עבודה רבים. את כלי העבודה הסתיר העורר בשיחים שהיו בסמוך ושב אל הרכב. בשלב זה, הגיע למקום ג.ד., בנו של בעל הרכב (להלן: המתלונן), והבחין בעורר כשהוא מחדיר את גופו אל תוך הרכב. המתלונן שאל למעשיו של העורר, ובתגובה השליך העורר חפצים שהיו בידיו והכה באגרופו בחזהו של המתלונן. המתלונן השיב במכת אגרוף לעורר אשר נפל על חלקו הקדמי של הרכב. לאחר זאת, קם העורר על רגליו ובעט באשכיו של המתלונן, אשר נפל על גבו ופגע בחומה אשר הייתה במקום. בהמשך, החל המתלונן לרדוף אחר העורר, וכאשר הגיעו השניים אל סמטה חשוכה שלף העורר סכין, והחל להתקדם לעברו של המתלונן תוך שהוא מאיים עליו, באומרו: "אל תתעסק איתי, יש לי סכין". המתלונן נסוג, בעקבות כך, לאחור והעורר נמלט מהמקום.

           באישום השני נטען, כי באותו רחוב וכשעה מאוחר יותר, ניפץ העורר שמשותיו של רכב מסוג פיג'ו פרטנר, אשר חנה במקום, מתוך כוונה לגנוב ממנו רכוש.

הבקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים בעניינו. בבקשה נטען, כי בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום, לרבות הודאתו החלקית של העורר. עוד נטען, כי לחובת העורר עבר פלילי הכולל 4 הרשעות בעבירות של גניבה, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. בגין עבירות אלה ריצה העורר עונשי מאסר בפועל. נטען בנוסף, כי נגד העורר הוגשו כתבי אישום נוספים התלויים ועומדים נגדו בעבירות של הפרת הוראה חוקית, החזקת נכס החשוד כגנוב, נהיגה בזמן פסילה, שבל"ר, החזקת כלי פריצה לרכב, גניבה, השגת גבול פלילית, ועוד. בעקבות הגשת כתבי אישום אלה שוחרר העורר בתנאים מגבילים. המשיבה הוסיפה וטענה, כי נסיבות ביצוע העבירה והשימוש באלימות בו נקט העורר, בצד עברו הפלילי המכביד והתיקים הנוספים המתנהלים נגדו, מלמדים על מסוכנותו הרבה לשלומו ובטחונו של הציבור, ולפיכך קמה נגד העורר עילת מעצר. בנוסף, טענה המשיבה כי אין ליתן אמון בעורר בשל הפרת צו בית משפט, כמיוחס לו באחד מכתבי האישום העומדים לבירור בפני בית משפט השלום.

           על יסוד כל אלה, נטען על-ידי המשיבה כי יש להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

ההליכים בבית משפט קמא