החלטה 57753-02-14

1.התובע נפגע לטענתו בתאונת עבודה ביום 29.12.2010. התביעה שהגיש לנתבע בגין אירוע זה נדחתה ביום 7.4.11. התובע הגיש תביעה לבית הדין ובה ערער על החלטת הנתבע הנ"ל (ב"ל 9303-04-12). ביום 13.11.12 נמחקה התביעה מחוסר מעש, מאחר שהתובע לא הגיש תצהירים מטעמו כנדרש. ביום 27.2.2014, היינו למעלה משנה לאחר מחיקת התביעה, הגיש התובע את תביעתו זו שלפני.

2.בכתב ההגנה ובדיון המוקדם טען הנתבע כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. זאת, לנוכח המועד בו ארעה התאונה לכאורה והמועד בו נשלח מכתב הדחיה. ב"כ הנתבע ציין עוד כי התביעה הקודמת שהוגשה (ב"ל 9303-04-12) אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות מה גם שהתביעה נמחקה בשל מחדלו של התובע. נוכח האמור ביקש ב"כ הנתבע לפצל את הדיון כך שקודם תידון שאלת ההתיישנות.

3.ככלל, יש לנהל את ההליך כמקשה אחת, ולפסוק בכל השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. כאשר מתבקש פיצול הדיון, יש לבחון את השאלה האם דיון בכל השאלות שבמחלוקת יהיה בלתי יעיל, יגדיל את עלויות המשפט, ויאריך את הדיון (ע"ע 23/99 נתן יונתן נ' ספריית הפועלים בע"מ, ניתן ביום 21.12.99).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים מצאתי כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים את פיצולו של הדיון. ה תובע היה מודע היטב לזכויותיו, ואף הגיש תביעה לבית דין זה בגין דחיית תביעתו. התביעה נמחקה משלא מילא התובע אחר החלטות בית הדין, ואף על פי כן המתין התובעת במשך כ-3 שנים עד שפנה והגיש את תביעתו שוב. מדובר אם כן במקרה קיצוני המצדיק דיון נפרד בשאלת ההתיישנות, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בתביעה המחייבת בירור לגבי אירוע שהתרחש לפני שנים אחדות.

נוכח האמור אני מורה על פיצולו של הדיון כך שתידון תחילה שאלת ההתיישנות.

טיעוני הנתבע בשאלת ההתיישנות יוגשו תוך 15 יום לבית הדין וישירות לצד שכנגד.

טיעוני התובע יוגשו 15 יום לאחר שיוגשו טיעוני הנתבע, לבית הדין וישירות לצד שכנגד.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.