דוד לובינסקי בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס המע"מ ומס קניה

בפני בקשה למתן צו זמני, המורה למשיבה (להלן גם "המכס") לאפשר למבקשת (להלן גם "לובינסקי") להפקיד בידיה את סכומי המס שבמחלוקת, במסגרת התביעה דנן, באמצעות ערבויות שייקבעו על ידי בית המשפט, עד להכרעת בית המשפט בתביעה דנן.

טענות המבקשת

1. המבקשת, היא התובעת בהליך דנן, עוסקת ביבוא כלי רכב מסוגים שונים, וביניהם טרקטורי משא מתוצרת חברת POLARIS INDUSTRIES (להלן: "הטובין"). בין המבקשת לבין המשיבה התגלעה מחלוקת בגין סיווגם הנכון של הטובין לצרכי מכס.

2. המשיבה עומדת על כך כי יש לסווג את כלי הרכב נשוא התביעה דנן כפרט מכס 87.03-2170 לצו תעריף המכס ומס קניה (ראה: סעיף 32 לכתב ההגנה). פרט זה מחייב תשלום מס קניה בשיעור 50% מערך הטובין המיובאים, ובמכס בשיעור 7%.

3. המבקשת טוענת שפרטי המכס הרלוונטיים לסיווג הטובין הינם אחרים, כאשר שיעור המסים הגבוה ביותר המוטל על טובין המסווגים בהם, הינו מס קניה בשיעור 30% מערך הטובין, ומכס בשיעור 7%.

4. ביום 23.01.14 פורסם תיקון לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2014. מאז, עומדת המשיבה על כך כי הטובין יסווגו בפרט מכס 87.03-2170 בעת שחרורם מהמכס, וכי ישולמו בעת שחרור הטובין מלוא מסי היבוא הנגזרים מפרט מכס זה.

5. המבקשת פנתה למשיבה בכתב, ביום 30.03.14, על מנת שיתאפשר לה לשחרר את הטובין נשוא התביעה מבלי לשלם את מסי היבוא המצויים במחלוקת (קרי, הפרש המסים בשיעור 20%), אך תוך הפקדת ערבויות בנקאיות מתאימות, אשר יבטיחו את תשלום הפרשי המס, מקום בו יידחו טענותיה בדבר סיווג הטובין.

6. משתשובת המשיבה בוששה לבוא, פנה ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה, וזה פנה למשיבה בנושא. אלא שנודע לב"כ המבקשת, בעל-פה, כי המשיבה מסרבת לאפשר הסדר כאמור.

7. אליבא דמבקשת מאחר שמדובר בסעד זמני ובהתאם לתקנה 362 לתקסד"א השיקולים למתן סעד זמני הינם מאזן הנוחות וראיות לכאורה. באשר למאזן הנוחות –על בית המשפט לקבוע כי אי הנוחות אשר תגרם למבקש, במידה ולא יינתן הסעד הזמני המבוקש, עולה על אי הנוחות אשר תגרם למשיב, אם הבקשה תתקבל. באשר לראיות לכאורה - על בית המשפט לקבוע כי קיימות ראיות לכאורה המעידות על סיכוי כי תביעת המבקש תתקבל, או למצער, כי עומדת בפני בית המשפט שאלה רצינית לדיון, ולא תביעת סרק.