הזכות לביטוי מול הזכות לפרטיות במסגרת החוק למניעת הטרדה מאיימת

1.         ביום 28.8.14 ניתן ע"י כב' השופטת הילה גורביץ שינפלד צו ע"פ החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב -2002, נגד המשיב, אשר הפיץ ביום 25.8.14, מנשר העוסק בתלונה בדבר מעשה מגונה שעשה בעלה של המבקשת ,עו"ד ז. בבנו הקטין של המשיב ,שמסרבים לבררה (להלן: "המנשר"). וכך נכתב במנשר:

"אני מאשים באי ברור תלונה על מעשה מגונה בקטין, הנטען כלפי עורך הדין xxמחיפה.

אביוxx. מזכיר ה. בחיפה דאג לסגור את תיק התלונה במשטרה בקשריו המסועפים.

בפרקליטות לא זימנו את עורך דיןxx., וגם שם סגרו את התיק ולא הביאו את xxלדין בבית המשפט.

העובדת הסוציאליתxx. עובדת עירית חיפה שותפה בהעלמת ראיות למעשה מגונה כלפי ילד בן שש וחצי.

שופטת בית משפט לענייני משפחה xxמסרבת להשמיע קלטת של חוקרת הילדים במשטרה הילד התלונן ונחקר על המעשים המגונים שבוצעו בו.

עד מתי יהיה קשר השתיקה...

עד מתי תתנו יד להעלמת ראיות לביצוע מעשים מגונים בחסר ישע.

מדוע החשוד עורך הדין ט.ז. לא הוזמן לחקירה במשטרה.

האם זאת טובת הילד או טובת בנו של מזכיר ה. בחיפה מר ב.ז. שפעל לטובת בנו.

חייבים לעצור את המעשים המגונים.                                             

                                                                                                           . xxxxxxx"

בצו נאסר על המשיב "להפיץ מנשרים כדוגמת המנשר שצורף לבקשה, לרבות באמצעות המדיה האינטרנטית או בפייסבוק או בכל דרך אחרת, אם במישרין ואם בעקיפין" (סעיף 1ה לצו מיום 28.8.14).

            כן נקבע  כי על המשיב להסיר את הפרסום בדף הפייסבוק, שם מצולם המנשר.

2.          המשיב הגיש בקשה לביטול הצו ונקבע לדיון במעמד הצדדים בפני ליום 29.9.14.  המבקשת התנגדה לביטול הצו ובקשה להותירו על כנו ואף להרחיבו.

3.         המחלוקת בין הצדדים הינה, האם ניתן להגביל את חופש הביטוי של המשיב, מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת.

טענות הצדדים

4.         טענות המשיב- טוען לזכותו מכוח עקרון חופש הביטוי. המבקשת הגישה תביעת לשון הרע  נגדו ולכן יש להעדיף את תרופת הפיצויים על פני צו המניעה למניעת הפרסום,  על מנת לא למנוע את חופש הביטוי, בטרם הוכרעה שאלת האחריות בגין לשון הרע. המבקשת לא הציגה ראיות להטרדה או הטרדת בן משפחתה בביתה או במקום עבודה. נעשה ניסיון "לסתום את פיו" בקשר לחשיפת אמת עובדתית, בדבר מעשי הבעל  בבנו . מציין כי לא זכה לפגוש בבנו משנת 2008, כאשר המבקשת פוטרת זאת "בלא הסתדר".