הורנר נ' עמותת עזר מציון

1. הבקשה שלפנינו היא בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית, לפיה המשיבה – עמותת עזר מציון (להלן – המשיבה או העמותה) קיפחה את זכויותיה של המבקשת וחברי הקבוצה (עובדי העמותה) בכך שביצעה להם ניכוי שלא כדין מהשכר ברכיב "העשרה", בניגוד להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר). 
2. המשיבה היא עמותה רשומה אשר פועלת בתחומי רווחה וסיוע פרה-רפואי וסיעודי לחולים, מוגבלים וקשישים, אשר מעסיקה כ- 2,500 עובדים. גב' ענבל הורנר (להלן – המבקשת או התובעת) מועסקת אצל המשיבה כעובדת סיעוד בסניף בת ים החל מיום 1.5.16 ועד היום. בסמוך לתחילת העבודה קיבלה התובעת חוזה העסקה. התובעת חתמה על ההסכם אך סירבה לחתום על נספח ד' להסכם, לפיו היא מסכימה לניכוי משכרה בסך של  5 ₪ לצורכי פעילות העשרה ופנאי במהלך השנה. על אף זאת, המשיבה ניכתה את הסכום האמור משכר התובעת בגין חודשים מאי ויוני 2016. על כן, פנתה התובעת לגלית, מזכירת המשיבה בסניף בת-ים, בבקשה שהניכוי ייפסק ויחזירו לה את הסכומים שנוכו. גלית השאירה הודעה שבה סירבה לבקשת התובעת. לאחר מכן כתבה גלית הודעת דוא"ל לתובעת לפיה מבירור הנושא מול מטה העמותה בבני ברק, אסור להעסיק בעמותה עובדים שלא חותמים על הסכמה לביצוע הניכוי. גלית הזמינה את התובעת לברר את הנושא מול שולמית נאה ממטה העמותה בבני ברק. בשיחה טלפונית עם שולמית, שהוקלטה, זו הסבירה לתובעת כי אין להימנע מהניכוי וכי המשיבה לא יכולה לבדוק כל עובד בנפרד, מאחר שהיא מעסיקה 2,500 עובדים. היא אף הסבירה לתובעת כי הניכוי נעשה כדי להגדיל את תקציב המתנות לחגים לעובדים.
3. ביום 31.7.16 שלחה התובעת למשיבה דרך בא כוחה מכתב התראה לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בו פירטה את הפרת הזכויות הנטענות כלפיה וכלפי עובדי המשיבה האחרים ודרשה את תיקונן. בתגובה השיבה העמותה כי הניכוי מבוצע לאור הסכמתם בכתב של העובדים. הניכוי החל בשנת 2015 והוא נועד לצורך פעילות פנאי/העשרה/רווחה, לדוגמא מתן תלושי שי "משודרגים" בחגים. עוד נאמר כי הניכוי בוצע לתובעת עקב טעות של מחלקת השכר ולכן, הורתה המשיבה לגורמים הרלוונטיים להחזיר לתובעת את הכספים שנוכו, ובתלוש שכר של חודש אוגוסט 2016 אכן הוחזרו לתובעת 15 ₪ (ניכוי בגין שלושה חודשים). אף נאמר כי "ממש בקרוב" העמותה מתכוונת לעשות שימוש בכספים שעד כה נוהלו אצלה בכרטסת הנהלת חשבונות נפרדת.  מכאן, הבקשה להגיש כנגד המשיבה תובענה ייצוגית.
4.    חברי הקבוצה
לטענת התובעת, המשיבה לא מאפשרת לעובדים שאינם רוצים בניכוי לעבוד אצלה, ומבצעת את הניכוי גם לעובדים אשר לא הסכימו לכך (כמו התובעת). המשיבה מבצעת את הניכוי לכלל העובדים ולמצער לרובם. התובעת מעריכה את מספר העובדים בכל שנה ב-2,500, כפי שנמסר לה על ידי נציגת המשיבה. מאחר שהניכוי החל בשנת 2015, במשך שנה ו- 9 חודשים, מספר חברי הקבוצה הוערך ב-4,375. 
5.    עילת הבקשה
עילת התובענה היא הפרת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, הקובע אילו הם הניכויים המותרים משכר העבודה של העובדים, כאשר זה שנעשה על ידי המשיבה אינו בין הניכויים המותרים.מן התגובה למכתב התראה ומשיחות שנוהלו ניתן ללמוד כי המשיבה ייעדה את הכספים שניכתה לטובת מתנות בחגים. אין להתיר ניכוי משכר עובדים בגין פעילות פנאי/העשרה/רווחה שהן חלק ממטרות המעסיק.
התובעת ביקשה לאשר את התובענה כייצוגית, לחייב את המשיבה להפסיק לבצע את הניכוי לעובדיה ולהשיב לחברי הקבוצה את סכום הניכויים שבוצעו, ו/או פיצוי בגין הפרת הסכם, ו/או פיצוי בגין ביצוע הסכם שלא בתום לב. לחילופין, ביקשה התובעת לחייב את המשיבה לשלם לה ולחברי הקבוצה ניכויים כהשבה בשל עשיית עושר ולא במשפט או פיצוי על נזק בשל הפרת חובה חקוקה. 
6. תגובת המשיבה לבקשה לאישור
המשיבה הגישה תגובה לבקשה, שבה ציינה כי עם קבלת בקשת האישור אצלה, לאור הסכום הנמוך של שוויה הנכון של התובענה אל מול עלויות ניהול ההליך המשפטי, היא הודיעה לב"כ התובעת כי הגם שהיא סבורה כי לא  נפל כל פגם בהתנהלותה, היא נכונה להפסיק את הניכוי משכר העובדים ולהשיב את הסכומים שנוכו. במסגרת שכר דצמבר 2016 השיבה המשיבה את הסכומים שנוכו משכר העובדים, בהפחתת הסכומים של המתנות שכבר הוענקו. בנוסף, החל מחודש אוקטובר 2016 הופסק הניכוי משכר העובדים. כך, השיבה המשיבה את מלוא הסכום שנוכה ולא שולם לעובדים במזומן במסגרת תלושי החג בסך של 41,082.20 ₪ (שהוא סכום התביעה הנכון, לגישת המשיבה). כל זאת, מבלי לגרוע מכך שהמשיבה סבורה כי פעלה כדין כשטובת העובדים לנגד עיניה. ב"כ המשיבה הפנו לנפסק בתיק ת"צ (ת"א) 45485-01-16 ליאור בן דוד - קומסק בע"מ (30.10.16 כב' השופט דורי ספיבק, להלן - פסק דין בן דוד אזורי).
ראשית - לגישת המשיבה, עניינה של בקשת האישור בסכומים אשר הועברו מדי חודש משכרם של עובדי העמותה, לצורך מתן הטבות ופעילויות העשרה לעובדים, בהתאם להסכמתם החוזית של העובדים לכך מראש ובכתב. ככלל העמותה לא גבתה משכרם של עובדים אשר לא היו מעוניינים לקחת חלק בתוכנית ההטבות וההעשרה ולא אישרו לעמותה בכתב לבצע את הגבייה משכרם (לגרסתה למעט המקרה של התובעת, שהיה בטעות). לגישת העמותה, גבייה כאמור היא בגדר "תרומה", בהתאם לסעיף 25 לחוק הגנת השכר. 
שנית, העמותה חדלה זה מכבר מגביית הסכומים ממשכורתם של העובדים, והשיבה לכל העובדים את הסכומים שנגבו. לכן, לא קיים כל נזק עליו הצביעה המבקשת וממילא התקבלו כבר כלל הסעדים אשר נתבעו על ידה – מה שמייתר את ניהול הליך זה. 
שלישית – למבקשת כלל לא עומדת עילת תביעה אישית, משהגביה משכרה הופסקה והוחזרו לה הכספים שנגבו. בנוסף, חברי הקבוצה יכולים להיות אך ורק עובדים אשר סירבו לגבייה והמשיבה בכל זאת גבתה משכרם בשוגג. 
לגישת המשיבה, מחודש ינואר 2015 החלה המשיבה להציע לעובדים להשתתף בתוכנית פעילות העשרה ופנאי ומתן מתנות ותלושים מוגדלים בחגים. העובדים אשר ביקשו לקחת חלק מתוכנית זו אישרו לעמותה בכתב לגבות משכרם דמי השתתפות סמליים בתוכנית בסך של 5 ₪ לחודש. המשיבה היא גוף ללא כוונת רווח, המתקיים בעיקר מתרומות, ולא יכולה הייתה להרשות לעצמה להעניק לעובדים את ההטבות שניתנו להם במסגרת התוכנית על חשבונה. אכן, ניתנו תלושים לעובדים לרגל חג ראש השנה 2016, והסכום שניתן לעובדים אשר בחרו להשתתף בתוכנית עלה על הניכוי. העובדים נהנו ממענק גבוה יותר, אותו יכלו לנצל כאוות נפשם. לצורך מטרת התוכנית השנייה - פעילות העשרה ופנאי, נדרשה לעמותה השהות המספקת לצורך צבירת סכום מינימאלי (כך לדבריה), עימו תוכל לקיים את הפעילויות האמורות.
התובעת הודיעה שהיא לא מעוניינת להשתתף בתוכנית וסירבה לחתום על נספח ד' להסכם העבודה. אך בשל טעות, נוכה סכום של 5 ₪ בין החודשים מאי ועד יולי 2016. סכום זה (15 ₪)  הוחזר לאחר קבלת מכתב מב"כ התובעת. 
לפי הנטען בתגובה:"העמותה גבתה משכרם של עובדיה סכום כולל של 80,860 ₪. במסגרת התלושים שקיבלו העובדים בגין ראש השנה 2016, קיבלו העובדים סך של 50,512 ₪. 39,777 ₪ מתוך סכום זה נגבה, כאמור, משכרם של העובדים, ו- 10,735 ₪ מתוך סכום זה הוסף על ידי העמותה, מתוך רצון להיטיב עם העובדים ועל חשבון גבייה עתידית (שלא נגבתה לבסוף). הסכום הנותר, בגובה של 41,082 ₪ הוחזר ויוחזר לעובדים בשתי מנות: האחת, בשכר דצמבר 2016, במסגרתו הוחזר לעובדים סך של 33,375 ₪. השנייה, בשכר ינואר 2017, במסגרתו יוחזר לעובדים אשר הפסיקו את פעילותם בעמותה סך של 7,707 ₪. הנה כי כן, מלוא הסכום שנגבה משכרם של העובדים הוחזר או יוחזר במשכורתם הבאה". 
בנוסף, טענה המשיבה כי היא גוף בעל מטרות ציבוריות מובהקות והינה מספקת שירות חיוני לציבור, היא העמותה הגדולה כיום בישראל בתחום התמיכה הרפואית, היא מלווה חולים ומשפחותיהם, קשישים ונזקקים במצבי משבר שונים. היא מתקיימת בעיקר מתרומות והיא מסייעת לציבור עצום של 670,000 איש מדי שנה. 
ניהול תביעה ייצוגית כנגד העמותה והבקשה לחייבה במתן פיצויים יביא לפגיעה קשה ביותר במוניטין של העמותה ויאיר אותה באור שלילי, העלול לגרום נזק לעמותה וכפועל יוצא לציבור הנזקק לשירותיה ואף לציבור בכללותו. נוכח כל אלה, ביקשה המשיבה לדחות את הבקשה.