הורוסוב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה למשך 60 יום שהוטלה על המבקשת על ידי קצין משטרה בגין תאונת דרכים שנגרמה עקב חציית קו הפרדה רצוף.

המבקשת עותרת לביטול הפסילה המנהלית וטוענת, כי הינה נהגת וותיקה, העוסקת בחינוך במשך שנים רבות, וזקוקה לרישיון הנהיגה, כדי להביע לילדיה ולסייע בטיפול הנכדים בפרט, כשקרבים לחופשת הקיץ.

לעניין קרות התאונה מציינת המבקשת, כי לא סטתה מהנתיב שלה וכי היא מכירה את הכביש היטב. לטענתה, הנהג המעורב שנסע בנתיב הנגדי והוא זה שחצה את קו ההפרדה לכיוונה ופגע בה.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקשת עקפה לכאורה אוטובוס ועברה לנתיב הנגדי. מדובר בתאונה חזיתית שתוצאותיה חמורות ועל כן מבקשת ב"כ המשיבה להתיר את הפסילה על כנה.

ראיות לכאורה

אומר מיד, כי בתיק זה טרם נסתיימה החקירה וטרם הוגש דו"ח בוחן. כמו כן, אין מסקנות וסיכום הנזקים מעבר לסקיצה הראשונית.

מעיון בחומר שבתיק המשטרה עולה, כי בתאריך 2.6.13 בסמוך לשעה 16:30 נהגה המבקשת ברכב פרטי מסוג סובארו מ.ר 6280567 ונסעה בכביש 57 מכיוון עינב לכיוון שבי שומרון, וסמוך לצומת בית ליד, תוך כדי נסיעה, סטתה שמאלה, חצתה קו לבן והתנגשה חזיתית ברכב מסוג סיאט מ.ר 7801393 שהגיע מולה. כתוצאה מהתאונה נפגעו המבקשת ונהג הרכב המעורב באורח קל.

אין מחלוקת, לגבי נוכחותה של המבקשת בזירת התאונה ואין הכחשה של התאונה.

מעיון בחומר עולה כי אומנם המבקשת טוענת כי הרכב שבה ממולה התנגש בה בנתיבה, אולם אין לשלול אפשרות אחרת כפי שעולה מהודעתה שורה 21-27.

בתיק אף הודעה של הנהג המעורב אשר מסר כי המבקשת היא זאת שסטתה והוא נאלץ לסטות ימינה כדי לברוח.

בתיק אף עדות של עדת ראיה אשר נסעה ברכב אחר ומאשרת את גרסתו של הנהג המעורב והם גם נאלצו לפנות ימינה.

אני סבורה שדי בחומר הנ"ל כדי להצביע על קיומן של ראיות לכאורה.

בנוגע למסוכנות

למבקשת רישיון נהיגה משנת 1974 ומעיון בגיליון הרשעותיה עולה, כי לחובתה 6 ה.ק, ביניהן אי ציות לתמרור, הפרעה לתנועה, נהיגה ללא חגורת בטיחות, נהיגה באור אדום וחניה המפריעה לתנועה כשהאחרונה נעשתה בשנת 2011.

אמנם עברה של המבקשת אינו מכביד ביחס לוותק בנהיגה אולם, נסיבות ביצוע התאונה (תאונה חזיתית), תוך חציית קו הפרדה מעידות כי המשך נהיגתה של המבקשת עלולה לסכן את ביטחון הציבור.

שקלתי גם את נסיבותיה האישיות של המבקשת, כפי שנטענו בבקשה. ביהמ"ש מודע לעובדה, כי הפסילה אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא חלק מ"המלחמה" כנגד ריבוי תאונות הדרכים כשתכליתה להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש לתקופה קצובה שנקבעה בחוק. במצב עניינים שכזה יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהעניק רק משקל מועט לנסיבות האישיות של הנהג כאשר כל נהג ונסיבותיו האישיות שלו.

מכל הנימוקים הנ"ל מצאתי, כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין בעניין הפסילה.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותחזיר את תיק החקירה למשיבה.