הורוביץ נ' טמיר ואח'

החלטה

פתח דבר

בפני בקשה למחיקה תביעה על הסף של התביעה שבכותרת , מחמת העדר מתן רשות לפיצול סעדים.

התביעה העיקרית הוגשה על ידי התובע שבכותרת , עו"ד הורוביץ צחי, (להלן: "עו"ד הורוביץ") כנגד ד"ר צבי טמיר עו"ד, ואראל טמיר עו"ד ,(להלן ובהתאמה: "הנתבעים 1 ו-2") למתן חשבונות, לצו עשה ולסעד כספי, בהתבסס על הסכם שכר טרחה בכתב שנכרת בין הצדדים ביום 30 נובמבר 2000 (להלן: "הסכם שכ"ט") בעניין שירותים משפטיים שהעניק התובע לנתבעים.

הנתבעים 1 ו-2 הינם בעלי מניות של נתבעת 3.

בין הצדדים נחתם הסכם שמנוסחו עולה כי הוא מקים לכאורה לתובע שתי עילות תביעה לתשלום שכר טרחה.

האחת- לתשלום שכר טרחה בסך השווה ל- 24,000$ תמורת השירותים נשוא ההסכם כמפורט בסעיפים 1ו-2 להסכם שכר הטרחה. בעילה זו לא עוסקת התיק שבפני באשר סכום זה שילמו הנתבעים לתובע כטענתו.

עילת התביעה השנייה- לתשלום שכר טרחה בגובה של 16% מכל תקבולים אשר יתקבלו

מחברת לטינה בע"מ, מולה ייצג עו"ד הורוביץ את הנתבעים בתיק דנן.

התביעה שבכותרת מתבססת על סעיף 3ב להסכם שכ"ט אשר יובא כלשונו:

"בנוסף, אנו נקבל שכר טרחה בגובה של 16% מכל תקבול שתקבלו, בכל דרך שהיא, בין שבמזומן ובים בשווה ערך, בין שבמישרין ובין שבעקיפין, בכל זמן שהוא, כנגד על פי זכויותיכם או אחזקותיכם בלטינה בע"מ ו/או הנובעים מהם. לעניין זה, הנכם מחויבים כלפינו לשקיפות מלאה, לרבות התחייבות להעביר ולהעמיד לעיוננו כל מידע ומסמך אותו נבקש ממכם". (הדגשה שלי, כ.ל)

ביום 27 ספטמבר 2005 הגיש התובע תובענה כנגד הנתבעים , בת.א 50542/05 לתשלום

הסך של 330,762 ₪- תביעה לפסיקת שכר ראוי בגין שירותים משפטיים שהעניק עו"ד הורוביץ לנתבעים 3-1 במהלך כארבע שנים ובשני עניינים (ולהלן: "התביעה הראשונה"):

טיפול וייצוג בתובענה שסומנה כ- ה.פ 582/01 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

טיפול וייצוג בתובענה שסומנה כ- ת.א 1535/03 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

בסעיף 13 לפסק דינה של כבוד השופטת אביגל כהן:

"השאלה העיקרית שיש לענות בקביעה זו היא האם שכר הטרחה כולל רק את הטיפול בת.א 1280/00".

כבוד השופת אביגיל כהן בפסק דינה מיום 12 יולי 2007 הכריעה, בין היתר כי:

"בהסכם שכר הטרחה אין למעשה הפחתה בשיעור האחוזים מהתקבולים, שהיה אמור עו"ד הורוביץ לקבל משיעורי האחוזים מהתקבולים שבטיוטת ההסכם, שכן מדובר בטיוטה בסכום פרוגרסיבי ובהסכם מדובר בסכום קבוע. הצפי באותה עת היה לקבלת מילוני שקלים כך שלמעשה על פי ההסכם לא הייתה צפויה ירידה בשיעור האחוזים...לאחר שהתברר כי אותם מיליונים צפויים מחברת ליטנה לא יגיעו, וכפועל יוצא מכך, גם חלקו באחוזים מהתקבולים לא יהיה כפי שצפה מראש, אם בכלל אין בכך כדי להצדיק את הנסיגה מהסכם שכר הטרחה ויש לפעול על פיו". לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות. (הדגשה שלי – כ.ל)

לא זו אף זו, כבוד השופטת אביגיל כהן דחתה גם את התביעה שכנגד ופסקה בזו הלשון: