הורדת מורשע בעבירה של תקיפה והתנהגות בלתי הולמת לדרגת טוראי

1. המשיב הורשע בבית הדין המחוזי בעברה של תקיפה, לפי סעיפים 378 ו-379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעברה של התנהגות שאינה הולמת, לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה של ההרשעה במעשי אלימות שעשו המשיב ושני חבריו בשני נערים פלסטינים שהיו נתונים במשמורתם. דינו של המשיב, כמו גם של שני חבריו, נגזר במסגרת הסדר טיעון. במסגרת ההסדר עתרה התביעה הצבאית, בבית הדין קמא להשית על המשיב שישים וחמישה ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי. בעת שמיעת הטיעונים לעונש נתגלעה בעניין רכיב ההורדה בדרגה מחלוקת בין הצדדים אשר להיקף ההסכמה ביניהם. בית הדין קמא יצא להפסקה ומשחזר לדיון הודיע הסנגור הנכבד, עורך הדין גבאי, כי הוא מסכים גם לרכיב זה.

2. בגזר הדין ראו רוב שופטי הערכאה קמא לפגוע פגיעה חלקית בלבד בדרגותיהם של המשיב וחבריו ולהורידם לדרגת סמל. צוין כי התביעה עתרה להוריד את המשיב וחבריו לדרגת טוראי "וההגנה הצטרפה, גם אם בלשון רפה" לעתירה זו. רוב השופטים סבורים היו כי הורדת המשיב וחבריו מדרגתם אינה משקפת כהלכה את אינטרס השיקום ואינה נותנת ביטוי ראוי לשירותם הצבאי הטוב והתורם. רוב השופטים סבורים היו כי עונש ההורדה בדרגה צריך להישקל כחלק מתמהיל הענישה הכללי. כאן, בשים לב לעונש המאסר המשמעותי ולרישום הפלילי שתוליד ההרשעה, ובהתחשב בכך שדובר באלימות מתונה, שלא גרמה לפגיעה גופנית, תהיה בהורדה מכל דרגה, להשקפת רוב שופטי הערכאה קמא, ענישת יתר. שופט המיעוט בבית הדין קמא סבור היה כי הסדר הטיעון שהוצג הוא הסדר סביר "ונותן ביטוי ראוי לחומרת מעשיהם ... ולכישלון הפיקודי והערכי הטמון בהם", ועל כן, לו דעתו נשמעה, היה מכבד את ההסדר על כל חלקיו, ובכלל זה לעניין ההורדה מדרגה.

3. התביעה ערערה על הימנעותו של בית הדין קמא מלהוריד את המשיב וחבריו לדרגת טוראי. ערעוריהם של שני האחרים התקבלו בהסכמה. בעניינו של המשיב ביקש סנגורו הנכבד, עורך הדין גבאי, לדחות את הערעור. הסנגור לא חלק על כך כי הורדת המשיב לדרגת טוראי הייתה בסופו של דבר מוסכמת על הצדדים בבית הדין קמא וכי המדובר בהסדר טיעון סביר. להשקפתו יש לאמץ בעניין את דעת רוב השופטים בבית הדין המחוזי, מטעמיהם, שהובאו בגזר הדין, כמפורט לעיל.

4. דין הערעור להתקבל. הלכה פסוקה היא כי הסדרי טיעון נועדו לקיום, זולת אם נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולים שהביאו לגיבוש ההסדר (ראו ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577 (2002)). כאן, אף לדעת הסנגור לא נפל פגם כזה. רוב שופטי הערכאה קמא לא קבעו כי יש בהסדר פגם המביאם לא לכבדו. יתר על כן, מעשי אלימות של חיילים כלפי מי שנתון תחת מרותם או משמורתם מצדיקים, ברגיל, הורדה מדרגה, בשל הכישלון המוסרי והערכי שבמעשים (ראו ע/153/03 סא"ל שגיא נ' התובע הצבאי הראשי (2004)). על כן, בדין ובצדק כלל הסדר הטיעון, בנסיבות המקרה, רכיב של הורדה מדרגה, ולא הייתה הצדקה עניינית לסטות ממנו.

5. הערעור מתקבל אפוא. המשיב מורד לדרגת טוראי. יתר רכיבי הענישה שבגזר דינה של הערכאה קמא ייוותרו בעינם.

ניתן והודע היום, ו' בתשרי התשס"ט, 5 באוקטובר 2008‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

         ______________        ______________        ______________

                     הנשיא                        המשנה לנשיא                         שופט

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור
                                                                                             רס"ן נילי שרעבי-בלומנטל
תאריך: ______________________                       ק' בית הדין
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: