הורביץ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 3.6.13 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו אי מתן זכות קדימה.

המבקש עתר לביטול ההחלטה, טען כי לא ביצע את העבירה, כי רשיונו נחוץ לו לצרכי עבודה וכי עברו מעיד עליו שאינו נהג מסוכן.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

קיים דוח מפורט של השוטר שחאדה בדבר כמעט גרימת תאונה עם רכב לימוד נהיגה שהגיע למקום, ותגובתו הראשונית של המבקש בעת רישום הדוח הייתה "אתה צודק, חשבתי שיש לי זכות קדימה". אף בשימוע בפני הקצין אמר המבקש דברים דומים "לא ראיתי את התמרור, מצטער, לא מכיר את האזור...".

בתצהירו שצורף לבקשה לא מסר המבקש כל גרסה עובדתית, והסתפק בהכחשה של העבירה. אין די בכך כדי להוות משקל נגד של ממש לראיות האחרות נגדו.

לגבי המסוכנות, הרי מעבר לזו הנלמדת מהאירוע, יש לזכור כי מאז שנת 2006 אין למבקש הרשאה כלשהי, כך שיש להניח שהאירוע אינו מלמד על דרך נהיגתו בדרך כלל.

בנסיבות אלה, סבורני כי די בתקופת פסילה מנהלית מקוצרת כדי להעמיד את המבקש על חומרת התנהגותו להרתיעו מלחזור עליה ולהביאו לנהוג ביתר תשומת לב וריכוז. אשר על כן, אני מקצר את הפסילה המנהלית ומעמידה על 14 יום בלבד.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 14 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013.