- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הוצאות חינוכיות חריגות
|
תיק רבני בית דין רבני אזורי באר שבע |
141746-13
18.2.2016 |
|
בפני הדיינים: 1. הרב ציון לוז־אילוז - אב"ד 2. הרב מאיר כהנא 3. והרב אבידן משה שפנייר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעת: פלונית |
הנתבע: פלוני |
| פסק דין | |
בפנינו בקשה להבהרת פס"ד בתיק 1018324/1 אשר ניתן בכ"ט במרחשון התשע"ו (11.11.2015), אשר בו נפסק:
ב. בהסכמת הצדדים, האב יישא במחצית הוצאות רפואיות חריגות. האם תתייעץ עם האב מראש בעניינן של הוצאות אלה, כמקובל.
ג. באשר להוצאות חינוך חריגות הנדרשות לילדים, ביה"ד מקבל את טענת האם כי הן אינן כלולות בסכום שנקבע בהסכם הגירושין. לפיכך ביה"ד קובע כי האב חייב במחצית הוצאות החינוך החריגות הנדרשות לילדים.
התובעת מבקשת להבהיר, מה נחשב "הוצאות חריגות".
הבקשה מתייחסת לשני תשלומים. האחד הוא אגרת החינוך השנתית לאולפנת [...] העומדת על סך 3,765₪, שם לומדת הבת המשותפת. (הוצגו אסמכתאות מתאימות על גובה החיוב.) אגרת חינוך זו גבוהה מהאגרה הרגילה, שבה מחויבים ההורים בבתי הספר הממלכתיים ובבתי הספר הממלכתיים דתיים.
השני, לתשלום עבור שיעורי עזר פרטיים שלהם נדרשת הבת בהמלצת המחנכת.
הצדדים הוזמנו לדיון לתאריך י"ח בשבט תשע"ו (28.1.2016) על מנת לאפשר למשיב להציג את טיעוניו. המשיב לא הופיע ולא המציא תגובה כל שהיא לבקשת ההבהרה. האישה הציגה בדיון זה בפני בית הדין את בקשת ההבהרה ואף המציאה מסמך המעיד על גובה אגרת החינוך אותה נדרשה לשלם.
זה תורף בקשת ההבהרה.
ראשית יש להעיר כי ייתכן הבדל בין תביעות שעניינן פרשנות הסכם גירושין, אשר כולל, לעתים, את המושג "הוצאות חריגות", לבין הנדון דידן, שבו על ביה"ד להבהיר את פסיקתו שלו.
ככלל, המונח "הוצאה חריגה", מתפרש כפשוטו וכמשמעו, הוצאה שאינה מצויה אצל כל ילד, ועל כן אינה כלולה בתחשיב הבסיסי אשר עמד לנגד עיני הצדדים להסכם, או לנגד עיני בית הדין, בקביעת גובה המזונות. אמת היא, שלעתים, בעת קביעת גובה המזונות במסגרת הסכם גירושין, הצדדים לוקחים בחשבון גם הוצאות מיוחדות להם, אשר אינן מצויות אצל אחרים. במקרים כאלה נפרש "חריגות" בפרשנות מצמצמת, כהוצאות אשר הצדדים לא צפו אותן מראש, או שלא יכלו לצפותן מראש. בנוסף נוכל לפרש במצבים כאלה, "חריגות" כהוצאות שאינן קבועות, אלא מופיעות מפעם לפעם ועל כן גם אם היו צפויות, לא ניתן היה לכלול אותן בסכום המזונות הקבוע.
מכל מקום בנידון דידן, בפסיקת ביה"ד עסקינן, ולא בפרשנות הסכם. זאת מכיוון שבפסק הדין הנ"ל כבר קבע ביה"ד כי הסכום שנקבע בין הצדדים בהסכם הגירושין אשר קיבל תוקף פסק דין בביה"ד בתאריך י"ב בטבת תשע"ג (25.12.2012), לא כלל הוצאות חריגות, ועל כן האב חייב במחצית הוצאות החינוך החריגות הנדרשות לילדים. לפיכך, מעתה אין אנו חוזרים ודנים בפרשנות ההסכם, אלא אך ורק בפרשנות פסק הדין הנ"ל. בהעדר מידע אחר על השיקולים שעמדו אל מול עיני ביה"ד, אנו חוזרים אל הפרשנות הרגילה, כי הוצאות חריגות הן אלו אשר אינן מצויות אצל ילדים אחרים, ועל כן לא נכללו בהסכם הגירושין.
רק לרווחא דמילתא נציין, כי בעת חתימת הסכם הגירושין, י"ב בטבת תשע"ג (25.12.2012), הייתה הילדה בת עשר, ובעת פסיקת ביה"ד שקדמה להסכם ביום ה' בשבט תשע"א (10.1.2011) בתיק 141746/6, לחיוב האב בסכום המזונות אשר נקבע בסופו של דבר בהסכם, הייתה הילדה בת שמונה. ברור אם כן שגם בעת חתימת ההסכם לא עמד לנגד עיני הצדדים שכר הלימוד הנהוג באולפנה.
האגרה בתיכון דתי מקיף [...] בבאר שבע עומדת על סך של 1181₪ לשנה זו. האגרה המדוברת בתיק שלפנינו עומדת על סך 3,765₪. הפער בגובה האגרה נובע מייחודו של בית הספר הדתי שבו לומדת הבת, הן בשל תוספות העשרה למיניהן, והן בשל התגבור התורני שניתן באולפנה שבה לומדת הבת. הורים שמחליטים לשלוח את ילדיהם למסגרת חינוך מיוחדת מקבלים על עצמם את תשלום האגרה הנוספת שבמסגרת זו. במקרה של הורים גרושים, יישאו שני ההורים בתוספת אגרה זו בשווה.
בתיק שלפנינו לא הוצגה התנגדות כל שהיא של האב המשיב לרישומה של הבת המשותפת במסגרת החינוך המדוברת, ולפיכך, האב מחויב בתשלום מחצית אגרה זו. אולם, מאחר והאגרה הרגילה כלולה בגובה המזונות המקורי שנקבע וכמבואר, הרי שהאב מחוייב לשלם בנוסף לגובה המזונות המקורי את מחצית הפער שבין האגרה הרגילה 1181 ₪ לאגרה של אולפנת [...] בה הבת לומדת, בסך 3765 ₪. מחצית זו עומדת על 1292 ₪.
לאור האמור, בית הדין קובע כדלהלן:
א. אין לחייב את האב במחצית אגרת החינוך המקובלת במוסדות ממלכתיים דתיים רגילים. אגרה זו הייתה ידועה מראש ואיננה הוצאת "חריגה", והיא נכללה בגובה המזונות המקורי שבהם מחויב האב. מנתוני אתר משרד החינוך עולה כי האגרה בתיכון דתי מקיף [...] בבאר שבע עומדת על סך של 1181₪ לשנה"ל הנוכחית.
ב. לעומת זאת, האגרה הגבוהה יותר אשר ההורים נדרשים לשלם באולפנה, נכנסת תחת הכותרת "הוצאות חינוך חריגות", ועל האב לשאת במחציתה.
מן הנתונים שמסרו הצדדים עולה כי התוספת עומדת על סך 2584₪ לשנה"ל הנוכחית, ומחציתה היא 1292₪. לפיכך, האב חייב לשלם לאם בנוסף לחיוב המזונות סך של 1292 ₪ שהם מחצית התוספת לאגרת החינוך לאולפנת [...] בו לומדת הבת המשותפת [...]. זאת, בכפוף להמצאת קבלה על תשלום האגרה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
