הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ' שבו ואח'

החלטה

לבית משפט זה הוגשה ביום 15.10.2013 המרצת הפתיחה שבכותרת, וזאת בהתאם לסעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943. יחד עם ההליך העיקרי הוגשה גם "בקשה דחופה לקיום דיון בבקשה".

בהמרצת הפתיחה נטען שעל פי החלטת בית משפט זה בת"א 3188/09 מיום 26.2.2013 על עירית ירושלים לבצע פעולה של סלילת דרך וזאת תוך שנה וחצי מיום מתן פסק דין. נטען בהמרצת הפתיחה שבהתאם לכך פורסמה הודעה בדבר ההפקעה של תוואי הדרך ביום 29.5.2013. אלא שלמרות שהושקעו כספי ציבור רבים, המשיבים מונעים את השלמת ביצוען. לפי הטענה, על השטח שהופקע מהמשיבים נמצא ציוד קירור ורכבים. המשיבים התבקשו לפנות את הציוד בפניות מן הימים 6.10.2013 ו-9.10.2013, אולם פניות אלה לא נענו.

בבקשה לקיום דיון דחוף – שהועברה אליי כשופט תורן – נטען שיש לקבוע את הדיון בדחיפות "כדי לחסוך בכספי ציבור" ועל מנת למנוע מהמשיבים להפריע לתוואי הדרך. לבקשה צורף גם מכתב מטעם המשיבים שממנו מתבקש ללמוד שהמשיבים אינם מתכוונים לפנות את המקום.

לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ובכלל זה בהבהרה שהוגשה מטעם המבקשת בהמשך להחלטתי מיום 15.10.2013, מסקנתי היא שדין הבקשה לקיום דיון דחוף להידחות. ההליך שהוגש הוא הליך של המרצת פתיחה כאשר מטבעו של הליך זה והמועדים שקבועים בו בדין, מדובר בהליך שמתברר בפרק זמן קצר יחסית. משמעות הבקשה שהוגשה לקיום דיון דחוף היא למעשה בקשה לקיים דיון בהליך אף קודם הקצאת ההליך לפני שופט שידון בו ויקבע בו הוראות לפי שיקול דעתו. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה זו כאמור.

כפי שצוין בהחלטתי מיום 15.10.3013, התצהיר שצורף לבקשה המקורית היה לאקוני וחסר פירוט – וזהו התצהיר שממנו התבקש בית המשפט ללמוד על הדחיפות המיוחדת בבירור ההליך ועל הנזק שנגרם בשל עיכוב זה או אחר. לאחר החלטתי צורף תצהיר מפורט יותר ממנו עולה שהחלו עבודות סלילת תוואי הדרך. עם זאת, גם תצהיר זה אינו מפורט דיו ובוודאי בכל הקשור להתחייבויות של המבקשת ולמשמעויות הכספיות הנטענות. מעבר לכך, וזה העיקר, הבקשה לקיום דיון דחוף מבוססת כל כולה – כמו גם המרצת הפתיחה – על לוחות הזמנים שנקבעו בת"א 3188/09. לא רק שהמועד שנקבע חלף לכאורה, אלא שבבקשה שהוגשה לקיום דיון דחוף, לא נפרשה לפני בית המשפט התמונה המלאה. תמונה זו עלתה לפני בית המשפט רק מהליך אחר – ה"פ 15341-10-13 שאליו הפנתה מזכירות בית המשפט ושניתנה לעותרת הזדמנות להתייחס אליה.

מסתבר שלאחר פסק דינו של בית משפט זה בת"א 3188/09 התקיימו הליכים רבים לפני ערכאות שונות. בכלל זה פסק דין בבית המשפט העליון; פסק דין משלים בבית משפט זה ובקשה להארכת מועד להגשת ערעור נוסף לבית המשפט העליון. עוד עולה מתגובת המבקשת עצמה, שהיא ידעה כבר מיום 7.10.2013 על הגשת המרצת פתיחה על ידי המשיבים על מנת לאכוף את הצו ההצהרתי. לא רק שהליכים אלה לא פורטו לא בה"פ ולא בבקשה שלפניי (ובכך יש פגם) אלא שעולה מהם שקיים קושי בטענה שלפיה המבקשת פעלה בדחיפות הנדרשת קודם להגשת הבקשה שלפניי. ויודגש, שהאמור לעיל אין בו משום הבעת עמדה לא בטענות המבקשת בעניין זה ולא בטענות בה"פ או בהליכים אחרים בין הצדדים – שמהם עולה לכאורה מחלוקת עמוקה בעניין לוחות הזמנים. יש להניח הדברים יתבררו לגופם בהמשך הדברים. עם זאת, מקום שבו המבקשת פונה לבית משפט זה בבקשה לקיים דיון דחוף עוד קודם להקצאת הליך לשופט ותוך טיפול מהיר ביותר בעניינה, מוטל עליה הנטל להראות שהדבר מוצדק, הן מנסיבות העניין הכוללות (שלא פורטו במלואן) והן כעניין של דחיפות בפעולתה שלה. בנטל זה ולצרכי הבקשה לפניי בלבד, מסקנתי היא שהמבקשת לא עמדה בנטל הנדרש ומטעם זה החלטתי לדחות את בקשתה לקיום דחוף אף מבלי צורך בבקשת תגובה של הצד שכנגד.

הטיפול בתיק יימשך אפוא על פי נהלי המזכירות בסדר הרגיל; והמשך הטיפול בתיק זה לאחר הקצאתו ימשך כפי שיקול דעתו של השופט שאליו יוקצה התיק. תשומת לב המזכירות לקשר אפשרי בין ההליכים המפורטים בהחלטתי דלעיל המתנהלים בבית משפט זה.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"ד, 18 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: