הולצר ואח' נ' שירותי בריאות כללית

פסק דין

לפניי תביעה בעילה של רשלנות רפואית בגין נזקים שנגרמו, לטענת התובעים, למנוחה, הולצר הגר, בעקבות ניתוח להחלפת מפרק הירך שעברה בבית החולים "השרון" בפתח תקוה ביום 10.10.04.

התביעה הוגשה על ידי המנוחה, ובעקבות פטירתה תוקן כתב התביעה באופן שיורשיה הם התובעים. אין קשר בין פטירת המנוחה ובין הניתוח שעברה.

אין מחלוקת כי במהלך הניתוח נגרמה למנוחה פגיעה עצבית.

לטענת התובעים הפגיעה נגרמה עקב רשלנות הרופאים. לחלופין טוענים התובעים כי יש להעביר אל הנתבעת את הנטל להוכיח כי הרופאים לא התרשלו וזאת עקב הכלל של "הדבר מעיד על עצמו" (סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש}), הכלל בעניין "חובת הראייה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים" (סעיף 38 לפקודת הנזיקין) ולאור דלות הרישום במהלך הניתוח והנזק הראייתי שנגרם בשל כך.

עוד לטענת התובעים יש לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שהמנתח עצמו, להבדיל ממנהל המחלקה, לא התייצב על מנת לתת עדות.

לטענת הנתבעת אין להטיל עליה אחריות או חבות בנסיבות העניין שכן הטיפול שניתן למנוחה היה סביר ומקובל, מדובר בפגיעה אשר שכיחותה היא בין 1% ל- 1.5% ואין בעצם הפגיעה כדי להעיד על רשלנות. עוד לטענת הנתבעת, דו"ח הניתוח מפורט ומתאר את כל שלבי הניתוח, ואין בסיס לטענה בעניין הנזק הראייתי.

בתה של התובעת, נורית ראובן, נתנה תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים. מטעם הנתבעת נתן תצהיר עדות ראשית ד"ר אברהם גרטי המשמש כמנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים השרון החל משנת 2006. המנתח, ד"ר מוסטפא יאסין, לא נתן עדות. הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים.

חוות הדעת הרפואיות

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של ד"ר הרולד קלצ'קו, מומחה למחלות אורטופדיות.

בחוות דעתו קבע ד"ר קלצ'קו כי המנוחה סבלה במהלך הניתוח שעברה מפגיעה בעצב הסכיאטי וכי אין הסבר ברשומה הרפואית להתרחשות הפגיעה.

ד"ר קלצ'קו קבע למנוחה נכות בגובה 10% בגין הפגיעה העצבית.

הנתבעת הגישה כראיה מטעמה את חוות דעתו של ד"ר שמואל וייס, מנתח – אורטופד.

בחוות דעתו קבע ד"ר וייס כי הנזק העצבי שהתגלה אחרי הניתוח חלף והחלים לגמרי. לפי חוות דעתו נותרה הפרעה עצבית ברמה של הולכה עצבית, ולא קלינית, בשתי הרגליים, שמקורה בע"ש מותני ואיננה קשורה לניתוח.

לאור הפערים בין חוות הדעת של מומחי הצדדים, מונה פרופ' רמי מושיוב כמומחה מטעם בית המשפט. פרופ' מושיוב התבקש להתייחס גם לטענות בנוגע לרשלנות הרפואית.

בחוות דעת מיום 22.4.10 כתב פרופ' מושיוב:

"התובעת נותרה לאחר הניתוח להחלפת המפרק עם תלונות על כאבים ושינויי תחושה בפיזור סכיאטי מימין. הבדיקה הנוירולוגית תקינה ובדיקת ההולכה העצבית מלמדת על פגיעה בשני ענפיו של העצב הסכיאטי. נכותה של התובעת לצמיתות הינה בגובה 5%."

ביחס לטענת הרשלנות קבע המומחה כי:

"נתוני המעקב הרפואי מלמדים שהטיפול הניתוחי במפרק ירך ימין היה מוצדק ובוצע כמקובל. לא ניתן להתרשם מרשלנות בטיפול בתובעת בכל שלביו."

על פי בקשת התובעים נחקר פרופ' מושיוב על חוות דעתו.