הוז נ' גולף אנד קו

פסק דין

התובע רכש מהנתבעת 14 כרטיסי מתנה בשווי של 150 ₪ כל אחד.

בפועל שילם התובע סך של 142.50 ₪ בגין כל כרטיס.

כלתו של התובע אשר קיבלה את אחד הכרטיסים, ביקשה לעשות שימוש בכרטיס, או אז נמסר לה כי יתרת הכרטיס הינה אפס, כלומר, שלא ניתן לעשות שימוש בכרטיס.

משהכלה טענה שככל הנראה חלה טעות, בדקה הנתבעת את טענותיה ומשגילתה כי אכן נפלה טעות נתנה לכלה תווי קניה בסך של 150 ₪ ובנוסף ערכת ספא בשווי של 99 ₪.

הכלה חתמה ואישרה את קבלת התווים והערכה.

התובע מסר חלק מן הכרטיסים לאנשים שונים ונותרו בידיו 4 כרטיסים.

לנוכח אי תקינות הכרטיס של כלתו פנה התובע לנתבעת וביקש לפצותו והנתבעת זיכתה את חשבונו באמצעות כרטיסי האשראי בסכום הכרטיסים.

התובע הלין כי לא התאפשר לו לדבר עם מנהלי הרשת.

איני סבור כי היתה חובה על הנתבעת ליצור קשר בין התובע לבין מנהלי הנתבעת.

די בכך שמי שטיפל בפנייתו אכן היה מוסמך לעשות כן מטעם הנתבעת, ולראיה כי כספו הושב לו.

אין כל הוכחה כי הכרטיסים שחילק התובע לאחרים או חלקם הינם פגומים.

לפיכך סבורני כי הנתבעת טיפלה כהלכה בפנייתו של התובע ושל כלתו.

הפיצוי אותו דורש התובע הינו מוגזם ומופרז בכל קנה מידה, מה גם וכאמור איני סבור כי על התובע לקבל פיצוי כלשהו לנוכח התנהלות הנתבעת.

אשר על כן, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך של 250 ₪.

ההוצאות ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

המסמך שהגיש התובע "תשובות לכתב הגנה" הוגש וסומן ת/1.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום א' כסלו תשע"א, 08/11/2010 במעמד הנוכחים.