הדר נ' פדידה ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

ביום 1.1.12 נסע התובע ברכבו ברחוב זלמן ארן בקריית חיים, בו התנועה הנה דו סטרית. לטענתו, בשלב מסוים נסע בכיוון הנסיעה הנגדי, אוטובוס והנתבע מאחוריו. לפתע, כך לטענתו, עקף הנתבע את האוטובוס, עבר לנתיב נסיעתו ואגב כך פגע בו וגרם לו נזק רכוש.

הנתבעת הנה חברת הביטוח אשר ביטחה את רכב הנתבע. לטענת הנתבעים, התובע הוא אשר סטה מנתיב נסיעתו, ללא סיבה מוסברת, ופגע ברכב הנתבעים.

שמעתי את הנהגים, אשר העידו בפני ונחקרו על עדותם. התובע חזר על עדותו ואילו הנתבע טען כי התובע נסע מולו ולפתע "איבד ריכוז. הוא סטה...נכנס בי בצד שמאל".

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני, לרבות תיק המשטרה, לא סברתי כי התובע הרים את נטל ההוכחה, המוטל עליו להראות כי הנתבע הוא האשם בתאונה. מכאן מתחייבת דחיית התביעה.

בהודעתו במשטרה טען התובע כי "הייתי בחניה שהגיע רכב ופגע ברכב שלי". מדובר בטענה תמוהה, העומדת בסתירה לגרסתו כיום, אשר לא ניתן לה מענה. יחד עם זאת לא ראיתי לתת לנושא זה משקל מהותי, שכן התובע הזכיר בהודעתו במשטרה, אוטובוס, כקשור לתאונה וכן פירט את נסיבות התאונה כטענתו כיום (ראה דו"ח פעולה של השוטר בועז שאול). נראה , אפוא, שמדובר בטעות כלשהי שאין ללמוד ממנה דבר.

בהתאם לדו"ח הפעולה של השוטרת מרסיאני רעות, הנתבע הוא אשר הזמין את המשטרה וטען כי התובע שיכור. השוטרת מרסיאני התרשמה כי התובע שתה אלכוהול, שכן נדף ממנו ריח של אלכוהול וכן הוא דיבר באיטיות, הגיב באופן איטי ואף הלך תוך כדי שהוא מתנדנד. השוטרת ציינה כי התובע עזב את הזירה וחזר לאחר כ-10 דקות. עוד ציינה כי נמצאו מספר פחיות בירה, אולם כתב ידה אינו קריא והתקשיתי להבין היכן נמצאו ואם הדבר קשור לענייננו. להשלמת הנקודה, יובהר כי התובע נבדק בבדיקת "נשיפון" (שהנה בדיקה מקדימה לבדיקת ינשוף) ונמצא שלא קיימת אינדיקציה לשכרות. מכאן שלא אתן לנושא זה כל משקל.

עיינתי בתמונות הרכבים ומיקום הפגיעות. ברכבו של התובע קיימת פגיעה בפינה השמאלית – קדמית. מנגד, ברכבו של הנתבע קיימת פגיעת מעיכה בכנף קדמית שמאלית. מיקום הפגיעות ואופיין, מתיישב לדעתי, באופן סביר יותר, עם גרסת הנתבע, לפיה רכבו של התובע היה בסטייה לנתיב אחר, שאחרת מצופה היה שמיקום הפגיעות היה שונה.

בהביאי בחשבון כי גרסת התובע אינה נתמכת בעדות נוספת, זולתו, ומנגד את העובדה כי מיקום הפגיעות, מתיישב יותר עם גרסתו של הנתבע דווקא, סברתי כי התובע לא הצליח להוכיח כי גרסתו עדיפה ומכאן שלא עלה בידו להוכיח את תביעתו.

התוצאה היא שאני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 250 ₪ לכל אחד וזאת בתוך 30 יום.

קיימת זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתך 15 יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' חשון תשע"ד, 11 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: