הדין החל על מזונות קטינות מנישואין מעורבים

פתח דבר

1.         שתי קטינות נולדו מקשר זוגי של אם יהודיה ואב מוסלמי - אזרח מצרים. קטינה אחת ילידת 98' וקטינה אחרת ילידת 2001. כעת, תובעות הקטינות מזונות מאביהן ועניינו של פסק דין זה הוא הכרעה בתביעתן של הקטינות.

הרקע

2.         אם הקטינות והנתבע הכירו בעת שהותם בחופשה בסיני, ערכו לטענתו טקס נישואין בפני עו"ד מצרי ולאחר מכן עת הגיעו ארצה ערכו "נישואי פאראגויי" באמצעות עו"ד ישראלי.

            יחסיהם של הצדדים נקלעו למשבר ודרכיהם נפרדו.

3.         רמת הקונפליקט בין הצדדים גבוהה: אם הקטינות קיבלה צו הגנה כנגד הנתבע ביום 6.1.05 לתקופה של 6 חודשים וגם בכל התקופה עד עכשיו יש בין הצדדים אי הסכמות רבות הנוגעות לחינוכן של הקטינות, ובאשר להסדרי הראיה שלהן. האם מאשימה את האב באלימות, האב מאשים את האם בהזנחת הקטינות ובשימוש בסמים, גם בתחום המשמורת והסדרי הראיה לא השכילו הצדדים להגיע להבנות ביניהם.

4.         הקטינות נרשמו - כך נטען בכתבי הטענות על פי בחירת הוריהן כחסרות דת וחסרות לאום.

5.         אם הקטינות תבעה מזונותיהן בשמן בסך של  5,244 ש"ח לחודש.

6.         הנתבע טען בכתב הגנתו כי יש לדחות את תביעת המזונות המופרזת, לטענתו סכום המזונות האמיתי בו ניתן לחייבו קטן בהרבה מן הנטען. 

7.         ביום 30.5.05 פסקתי את מזונותיהם הזמניים של שתי הקטינות בסך 3,040 ש"ח לחודש.

8.         בינתיים, נשמעו ההוכחות בתיק, ואף הוגשו הסיכומים בכתב, ומשכך ניתן איפוא פסק דיני.

דיון

הדין החל

9.         השאלה הראשונה שעל המדוכה ובה עלי להכריע היא מהו הדין שיש להחיל על מזונותיהן של הקטינות?

            אם הקטינות טוענת בסיכומיה כי הדין החל על שיעור המזונות הוא הדין המוסלמי - השרעי ולפיו חלה חובה אבסולוטית על האב. מנגד טוען הנתבע כי הדין החל הוא החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט - 1959 (להלן: "חוק המזונות") ולפי הוראותיו יש חבות לשני ההורים.

            למעשה ה"ויכוח" הניטש בין הצדדים הוא ידו של איזה סעיף תגבר, האם הוראת סעיף 3 (א) לחוק המזונות הקובע חבות במזונות של אדם כלפי ילדו עפ"י הדין האישי שלו: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי, החל עליו והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה", או שמא הוראת סעיף 3 (ב) לחוק המזונות הקובע כי "אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראת הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה".

10.        הכרעה בשאלה מחייבת הכרעה מוקדמת בשאלות יסודיות כמו מהו הדין האישי. האמנם משום שהאב הוא מוסלמי הדין האישי החל עליו הוא דין השרעי?

            בהנחה שהתשובה לשאלה זו היא חיובית הנה מתעורר קושי נוסף, אמנם הדין השרעי מחייב אב מוסלמי בחובת מזונות אבסולוטית כלפי בנו הקטין, ואולם הכוונה היא לבנו שנולד מנישואין כדין, (השריעה מעדיפה, כך הבנתי, את גישת "ההורות החוקית" על גישת "ההורות הטבעית") או לפחות התקיים לגבי הבן הליך של " ACKNOWLEDGEMENT " (הכרה) בילד כילדו. בהעדר אלה אין הורות "חוקית" וממילא אין נובעים ממנה חובות כמו חובת המזונות או הירושה.

            אנתח להלן את רכיבי החלופה הזו אחד לאחד.