הדאיה נ' מאיר יצחק ואח'

פסק דין

1. בפניי תביעת לשון הרע. הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו אפסוק בסכום הפיצויים לו זכאי התובע, לאחר שמיעת טיעוניהם. טענות הצדדים נשמעו. עתה הגיעה העת להכריע.

2. ענייננו בשני פרסומים. הנמען לפרסומים היה התובע. הדבר עולה מכך שנשלחו לפקסימיליה שברשותו, ומכך שהפרסומים פונים לתובע. עם זאת, מדובר בפרסומים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, הואיל ונשלחו באמצעות הפקסימיליה, באופן אשר יצר אפשרות מובנית כי ייחשפו בפניי אחרים. מידת החשיפה של הפרסומים לאחרים היתה מוגבלת. גם לשיטת התובע, נחשפו לפרסומים אנשים בודדים. עיקר תוכנם של הפרסומים אינו לשון הרע, כי אם דברי נאצה כפשוטם. עם זאת, הפרסומים מייחסים לתובע כי עשה מעשה נבלה, בלא הסבר או פירוט. הם אינם מאפשרים לקורא לשפוט בעצמו את מעשי התובע הנטענים. ככאלה, הם פוגעים בשמו הטוב. דברי הנאצה החמורים המצורפים להם מעצימים את הפגיעה. הם גם מלמדים גם על כוונה לפגוע. כוונה כאמור עולה מכך שהנתבעים חזרו על תוכן הדברים יותר מפעם אחת, וטרחו לעשות כן בכתב, במועדים שונים, בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים. עם זאת, התובע לא הוכיח נזק ממוני כתוצאה מן הפרסומים. ענייננו מתמצה במישור הלא ממוני. בהקשר זה יש להתחשב גם בכך שהנתבעים חזרו בהם באופן ברור מן הפרסומים, והביעו צער על תוכנם.

3. הנתבעים טוענים לנזקים כבדים בשל התנהלות התובע ביחס להסכם שכירות בין הצדדים. לא הונחה תשתית ממשית לביסוס טענה זו. לא אוכל להביאה בחשבון בהליך שבפניי. גם לא אוכל לתת משקל של ממש לטענה כי התובע הפיק התעשרות שלא כדין כתוצאה מן ההתנהלות הנטענת. אפילו טענות הנתבעים מעלות עילה על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, והדבר אינו נעלה מספק, מקומן של טענות אלה, כמו גם הטענות לנזקים, בהליך מתאים, בו ניתן יהיה לבררן באופן ממצה. מובן כי איני מחווה דעה על הליך כאמור, ככל שיוגש. בין כך ובין כך, בהליך שבפניי המדובר, לכל היותר, בטענות קיזוז, אשר לא נתמכו בפירוט המאפשר לקבלה.

4. אוסיף עוד, כי אפילו נכונות הטענות שהועלו בכתב ההגנה לעניין ההתנהלות של התובע מול הנתבעים, הרי שתוכן הפרסומים חרג, באופן קיצוני, מן הנדרש לשם הגנה על אינטרס לגיטימי כלשהו של הנתבעים. אין גם כל טענה כי היה בפרסומים עניין כלשהו לציבור. זו אף זו, מן החומר שבפניי עולה כי הפרסומים נעשו חודשים לא מעטים לאחר סיום ההתכתבות בין הצדדים לגופם של דברים. בנסיבות אלה, אין בטענות שבכתב ההגנה כדי לסייע במידה ממשית לנתבעים.

5. בשים לב לכל האמור, אני פוסק לתובע פיצויים, בגין נזק לא ממוני, בסך כולל של 25,000 ₪. כמו כן, הנתבעים ישאו בהוצאות התובע בסך של 400 ₪, ובשכר טירחת עורך דין בסך של 3,750 ₪ בצירוף מע"מ כדין. כל הסכומים ישולמו לא יאוחר מיום 19.8.10.

ניתן היום, א' אב תש"ע, 12 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: