הגיחון נ' בית הכנסת חסידי סטרופקוב 302218

החלטה

1.הנתבעת מחזיקה בנכס המצוי ברח' מאה שערים 53 ירושלים (להלן – הנכס).

2.בגין צריכת מים בנכס שלא שולמה על ידי הנתבעת, כמי שרשומה בספרי התובעת, הוגשה בקשה לביצוע תביעה בהתאם לסעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל. סכום חוב צריכת המים, נכון ליום 18.3.08, עמד ע"ס של 15,256 ₪.

3.הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה ותמכה את הבקשה בתצהירו של מר שמואל רוס, אשר על פי הצהרתו הינו תלמיד בישיבה אצל הנתבעת, ואף עוזר לאדמו"ר בענייני בית הכנסת.

על פי האמור בתצהירו, טוענת הנתבעת שעניין המים המצוי בנכס והמשויך לנתבעת משמשים גם אנשים נוספים המתגוררים בנכס.

המצהיר ממשיך וטוען כי הנתבעת התקשרה עם קבלן בניין, ששמו ישראל קרויז, לפיו זה האחרון יהרוס את המבנה הישן ויבנה במקומו מבנה חדש וגדול.

עם סיום עבודות הבנייה, הדירות שנבנו על ידי קרויז לא חוברו לרשת המים והחשמל כנהוג. לדברי המצהיר, לנכס לא הונפק טופס 4.

עוד נטען, כי אותו קרויז בונה במגרש הסמוך לנכס וככל הנראה הוא מושך מים ולשם כך אף משתמש בשמה של הנתבעת.

על פי טענת המצהיר, בנכס קיימים ארבעה שעוני מים: אחד ראשי, ושלושה דירתיים.

שעוני המים הנ"ל משמשים 18 דירות: אולם אירועים, בית כנסת וחנות. בנוסף, צורכים מים גם גורמים נוספים.

הנתבעת מטילה את האחריות להעדר טופס 4 ולחיבור למים על הקבלן קרויז, אשר כנראה השתמש בשעונים השונים וחיבר אליהם את הדירות שנוספו לבניין.

4.במסגרת חקירתו הנגדית אשר המצהיר כי היה ידוע לו כי מר קרויז משתמש בשעון המים של הנתבעת לצרכי בנייה אף לאחר שסיים את בניית הדירות בנכס. יתרה מכך, הנתבעת אך לאחר שמר קרויז סיים את פרויקט הבנייה בנכס לא פנו לתובעת ועדכנו אותה לגבי הדירות והנכסים שהוספו לנכס עקב עבודות הבנייה. הפניה הראשונה נעשתה רק בשנת 2004 ובה התריעו על החיוב הגדול בצריכת המים. במועד זה הוא אף ידע שאותו קרויז משתמש במים מהנכס.

5.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות להגן להידחות.

אין מחלוקת כי הנתבעת אפשרה בנייה בנכס באמצעות הקבלן קרויז, אשר הוסיף דירות למבנה.

עם סיום הבנייה, לא טרחה הנתבעת ואף לא הקבלן קרויז להודיע לתובעת על בניית הדירות הנוספות, על מנת שזו תפעל להתקין מונה מים כדין בכל אחת ואחת מהדירות החדשות.

אותו קרויז, כך עולה, אף שילם במועדים מסוימים עבור צריכת המים בגין עבודת הבנייה שביצע בנכס ואף לצרכי בנייה לחלקה סמוכה. מכאן, שכל עוד שולמו חשבונות המים לא התעוררה כל מחלוקת בין התובעת לנתבעת.

נראה כי עקב סכסוך שבין הנתבעת לקבלן לא שולמו עוד חשבונות המים ולפיכך נאלצה התובעת להגיש את התביעה.

הסכסוך בין הנתבעת לקבלן ובין הקבלן לרוכשי הדירות אינם מעניינה של התובעת. ככל שהנתבעת סוברת כי חובת התשלום הינה על הדיירים ו/או הקבלן, פתוחה בפניה הדרך לנקוט בהליך המשפטי המתאים, אך אין היא, כבעלת הנכס וכרשומה כבעלת מונה אצל התובעת, יכולה להתנער מלפרוע את החוב. העובדה כי קיים "בלגן" (כדברי המצהיר) אינה רובצת לפתחה של התובעת ובוודאי שאינה באחריותה. תפקידה של התובעת הוא אספקת מים על פי הנהלים והוראות החוק הרלבנטיות.

מן האמור לעיל עולה, כי חרף המלל הרב של הבקשה והתצהיר, הרי שבסופו של יום מדובר בחוב מים שלא הוכחש, שאותו על הנתבעת כצרכן לפרוע, תוך אפשרות לתבוע את התשלום ממי שלטענתה אמור לשאת בו כולו או בחלקו.

6.אשר על כן, משאין באמו ר לעיל הגנה כנגד התביעה, הבקשה לרשות להגן נדחית.