הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ נ' עילם

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר.

תמצית העובדות הרלבנטיות

המשיב הגיש לביצוע בלשכת הוצאה לפועל 3 שקים בסך 25,000 ₪ כל אחד, שמשך המבקש לפקודת ולנשטיין את ולנשטיין(להלן – הנפרעת). לטענת המבקש השיקים ניתנו כהלוואה לידידו רו"ח נחום ולנשטיין, שהוא בעל משרד רואי חשבון ולנשטיין את ולנשטיין בע"מ (להלן – רו"ח ולנשטיין). לפי האמור בתצהירו, התחייב רו"ח ולנשטיין להשיב את ההלוואה במזומן (סעיף 7 סיפא לתצהיר המבקש). בתחילת חודש יוני 2011, התקשר רו"ח ולנשטיין אל המבקש והודיע לו כי לא יהיה באפשרותו להשיב לו את ההלוואה וביקש ממנו לבטל את השקים נשוא תיק זה. אלא, שבינתיים הופקדו השיקים אצל המשיב והוגשו לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים החלטתי לתת למבקש רשות להתגונן.

דיון

לעניין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר (סעיף 81 א(ג) לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967; בר"ע 87/72 אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כ"ו (2) 145,147( 1972)). כידוע, בשלב זה די בראיה לכאורה שישנו פגם בזכות הקניין של התובע כדי לזכות את הנתבע ברשות להתגונן. הדיון בבקשה לרשות להתגונן אינו משפט ואף לא קדם משפט. כל כולו אינו אלא בחינה ראשונית מוקדמת של העניין. אם התצהיר על פניו יחד עם חקירת המצהיר מגלים לכאורה עילה חוקית בעלת משמעות וממשות כלשהם, אשר אם תוכח במשפט תוכל לשמש תריס ומגן בפני התביעה, יש לתת רשות להתגונן. זה מה שנדרש ולא יותר מזה (ע"א 153/66 בית וגן בהרצלייה בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי בע"מ, פ"ד כ' (3), 515, 518(1966); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ ואח', פ"ד מ"ב (1) 721, 722(1988)). די לו לנתבע להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק, ובית המשפט חייב ליתן לו רשות להתגונן (ע"א 169/82 שלמה כץ נ' מלינה בע"מ (בפרוק) באמצעות המפרק עו"ד ו' וגנר, פ"ד ל"ט (1) 511, 518(1985)). שכן, כבר נאמר כי "סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו..." (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון פ"ד נ"ג(1) 390, 400 (1999): י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1955) 675).

כמו כן, אין זה תפקידו של הרשם בדיון מקוצר להביע את דעתו על מהימנות העדים (ע"א 575/76 עיזבון המנוח יעקב דוביצקי ז"ל נ' אהרון דוביצקי, פ"ד ל"א (3) 197, 202(1977)). שכן, בשלב זה של בקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר. טענה, שבא עליה תצהירו של נתבע, יניח בית המשפט כי אמת היא, ואם מגלה התצהיר הגנה אפשרית – תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 1266/91 יעקב קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"ד מ"ו (4) 193, 196(1992)). בשלב זה, די למבקש להראות שלכאורה יש לו טענה הראויה להישמע. אפילו אם בחקירה הנגדית של המצהיר נחלשה גרסתו במידה רצינית, אין מונעים ממנו רשות להתגונן אם קיימת אפשרות קלושה, שאחרי גביית הוכחות מלאות יתברר שיש יסוד לטענתו (ע"א 519/65 אריה ברזילי נ' רפאל קשת, ואח' פ"ד כ' 141, 143(1966)).

הלכה פסוקה היא " כי די לו לנתבע החפץ להתגונן, אם יפרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שאתו התקשר. לכאורה, הגנה זו פוגמת את זכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כלפי הנעבר, כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על פי סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות , ויוכיח שניתן בתום לב ערך בעד השטר. ראיות שחפץ התובע להביא לשם כך, אין מיקומן אלא במשפט גופו , לאחר שהנתבע יורשה להתגונן. בבירור הבקשה לקבלת הרשות, אין השופט רשאי להיכנס בעובי הקורה ולבדוק, אם הוכיח הנתבע את הפגם בזכות הקניין, או אם מתגבר התובע על פגם שהוכח, מפני שהוא אוחז כשורה. הגנה לכאורה שעורר הנתבע, הראויה להתברר בבית המשפט, דיה לחייב מתן הרשות כדי שהמשפט יעבור לאפיקים של משפט רגיל". (י. זוסמן, דיני שטרות (אמינון בע"מ, מהדורה 6, 1983) 263-262 ופסקי הדין המוזכרים שם).

במקרה דנן, משבוטלה ההלוואה נפל פגם בזכות הקניין של הנפרעת (ולנטשיין את ולנטשיין בע"מ)בשיקים והיה עליה להשיב אותם למבקש (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970). האמור בתצהירו של המבקש ובתצהירו של רו"ח ולנשטיין בעניין זה, לא נסתר בחקירתם בפניי. לפיכך, יש ליתן למבקש רשות להתגונן.

לטענת המשיב, השקים נשוא תיק זה נמסרו כשטרי טובה. סעיף 27 לפקודת השטרות (נוסח חדש), קובע כי שטר טובה הוא שטר שאין בעדו ערך. אולם, טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם האמור בתצהיריהם של המבקש ושל רו"ח ולנשטיין. כאמור, עפ"י תצהיריהם, שלא נסתרו בעניין זה, השקים ניתנו כהלוואה, שהייתה אמורה להיות מוחזרת במזומן. ומשלא הוחזרה ההלוואה נכשלה תמורתם.

לטענת המשיב, אין המדובר בהלוואה אלא ב"גלגול שקים". זאת, הוא מסיק מכך שלטענתו תמורת השקים הייתה אמורה להיות מוחזרת בשיקים של הנפרעת במקביל לפירעון השיקים נשוא תיק זה. אולם, ב"כ המשיב התעלם במפגיע מהאמור בסעיף 7 לתצהירו של המבקש לפיו ההלוואה הייתה אמורה להיות מוחזרת במזומן, והשיקים עליהם מדבר ב"כ המבקש ניתנו לביטחון בלבד (סעיף 8 לתצהיר המבקש).

טענות המשיב לגבי מעמדו כאוחז בעד ערך או כאוחז כשורה אין לבררן בשלב זה. כאמור לעיל, די בכך שהמבקש הראה ולו לכאורה, כי נפל פגם בזכות הקניין של הנפרעת כדי ליתן לו רשות להתגונן. שאלת מעמדו של המשיב וזכויותיו תתברר במשפט עצמו.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי ליתן למבקש רשות להתגונן, תצהירו ישמש ככתב הגנה.

הצדדים יגישו תצהיר אימות וגילוי מסמכים מוקדם בתוך 30 יום מהיום.

תצהירי עדות   יוגשו במקביל בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תקבע ישיבה מקדמית בפני שופט, במעמד בעלי הדין. תשומת לב הצדדים, שדין אי התייצבות לישיבה המקדמית, כדין אי התייצבות למשפט.

המשיב יישא בהוצאות הדיון בהתנגדות וישלם למבקש סך של 5,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: