האשם עבד אללה ואח' נ' עמותת בית נתנאל ואח'

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, בקשה לצו מניעה האוסר על הנתבעים להיכנס לשטח בית הקברות המוסלמי שבעין כרם בירושלים (להלן- בית הקברות).

בכתב ההגנה טוענות הנתבעות 1-2 (להלן- הנתבעות) לסילוק התביעה על הסף מן הטעם של הליך תלוי ועומד וכן מהטעם של פתיחת הליך שגוי על-ידי התובעים ושימוש לרעה בהליכי משפט.

לטענת הנתבעות, בין הצדדים מתנהלת תביעה שהוגשה על ידן באותה המחלוקת (ת.א 19730/08), אשר נדונה בפני כבוד השופטת שירלי רנר, ושבמסגרתה הגיעו הצדדים להסכמות, שקיבלו תוקף של החלטה ביום 8.9.08, ואף הוגשה בקשה למתן תוקף של פסק דין לאותן ההסכמות שבין הצדדים (בש"א 10169/08).

בנסיבות אלו טוענות הנתבעות כי אין כל מקום לדון בתובענה שלפנינו כאשר בין אותם הצדדים ובגין אותה העילה תלויה ועומדת תובענה בפני מותב אחר.

עוד נטען, כי בתביעה שלפנינו מנסים התובעים למעשה לבטל את ההסכמות שהתגבשו בין הצדדים והדרך הראויה אינה זו שננקטה על ידי התובעים בהגשת התובענה דנן אלא בקשה

לביטול החלטה, שהיא ההליך הנכון והראוי ולא תביעה למתן צו מניעה שיביא, בעקיפין, לביטול ההסכמות שבין הצדדים.

בתגובתם טוענים התובעים כי בקשת הנתבעות בת.א 19730/08 לא היתה ידועה להם בעת הגשת התביעה שלפנינו אלא נודעה מספר חודשים לאחר הגשתה.

עם זאת, מתנגדים התובעים לבקשה וטוענים כי ההסכמות שלכאורה הושגו בין הצדדים נתקבלו שלא בידיעתם ובהסכמתם , ואין בהן כדי לחייב את התובעים.

לטענתם, התביעה דנן היא למתן סעד הצהרתי בכל הנוגע למצבו המשפטי של בית הקברות, מבלי להתייחס להסכמות הנ"ל.

לאחר עיון בכל טענות הצדדים, אני קובעת כי הואיל ומדובר בעילה זהה להליך התלוי ועומד בת.א. 19730/08 – לא יהא זה נכון לקיים את ההליך שלפנינו.

לפיכך, המזכירות תעביר את התיק לידי כב' השופטת שירלי רנר לצורך החלטתה האם יש מקום לאחד את הדיון, ותשלח העתק מן ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: