הארכת מעצר בתשעים ימים לנאשם בעבירות של תקיפה והתעללות בקטין

1.        זו בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים לצורך המשך ניהול משפטו.

2.        המשיב מואשם בעבירות של התעללות בקטין, תקיפת קטין, הדחה בחקירה ותקיפה בנסיבות מחמירות.

           ביום 16.4.07 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו את המעשים הבאים: במועדים הרלבנטיים לאישום, התגורר המשיב עם אשתו ועם בנם הקטין, יליד 24.1.07. ביום 3.4.07, בשעות אחר הצהריים, כאשר הקטין שכב על מזרון על הרצפה ובכה, ניגש אליו המשיב וסטר לו מספר פעמים. האם המתלוננת לקחה את הקטין בידיה, ואז המשיב איים עליה כי אם תספר למישהו על מה שארע יהרוג אותה. כתוצאה מתקיפת המשיב, נוצר סימן כחול בצווארו של הקטין.

           ביום 5.4.07, בעת שהקטין שכב על מזרון על הרצפה, תפס המשיב את התינוק, הרימו באוויר, והשליך אותו על המזרון. המתלוננת לקחה בידיה את הקטין, ובתגובה לכך המשיב סטר לה על פניה והלך לישון. בתאריך 8.4.07 הכניס המשיב את הקטין לתוך מגירה במטבח הבית, וסגר את המגירה כשהקטין בוכה בתוכה. המתלוננת חילצה את התינוק משם, וכאשר שאלה את המשיב מדוע הוא נוהג כך השיב לה "תשתקי" וצחק. לאחר אירוע זה, נכנס המשיב לחדר בו שכב הקטין, תפס אותו ברגליו, הרים אותו באוויר והשליך אותו על המזרון שעל הרצפה פעמיים ברציפות. במהלך אותו יום, לקח המשיב את הקטין, ובנוכחות המתלוננת כיסה בכף ידו את פיו וסתם את אפו, ובכף ידו השניה לחץ על מצחו של הקטין. המתלוננת לקחה אז את הקטין ויצאה מהבית. המשיב ניסה להניא את המתלוננת מלמסור תלונה למשטרה תוך שנקט כלפיה באיומים והפחדה.

3.        ביום 31.5.07 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. הוא מצא, בין היתר על יסוד תסקירי שירות מבחן, כי מדובר באדם בעל מסוכנות הן כלפי רעייתו והן כלפי בנו. בערר שהוגש על החלטת המעצר החליט בית המשפט לדחות את בקשת המשיב לשחררו בחלופת מעצר לאור מסוכנותו כפי שהשתקפה ממעשי האלימות הקשים שביצע כלפי בנו הקטין.

4.        התנהלות המשפט התעכבה, בין היתר, בשל החלפת ייצוג של המשיב והצורך להיערך לייצוג חדש. ישיבת הוכחות התקיימה ב-16.10.07, ובה נשמעו ארבעה עדי תביעה. דיון נוסף שנקבע להמשך הוכחות נדחה מטעמי בית משפט.

5.        המדינה טוענת כי מסוכנותו של המשיב היא גבוהה הן כלפי הקטין והן כלפי המתלוננת, וכי קיים חשש סביר כי שחרורו עלול להביא לשיבוש הליכי המשפט ולהשפעה על עדים. כן הסבירה המדינה כי שלב ההוכחות עשוי להסתיים במהלך ההארכה המתבקשת בבקשה זו.

6.        בא-כוח המשיב טען כי השתנו הנסיבות מאז ההחלטות על מעצרו של המשיב, ולאור זאת יש לשחררו בחלופה. המתלוננת והקטין עברו להתגורר במשפחה אומנת, והקשר עם המשיב נותק. אחיו של המשיב מוכן לפקח עליו בביתו בערוער, וזו עשויה לשמש חלופה נאותה. למשיב אין עבר פלילי, וכיום, בחלוף הזמן, מסוכנותו פחתה באופן ניכר.

7.        בעקבות הדיון בבקשת המדינה, החלטתי לפנות לשירות המבחן ולבקש תסקיר משלים ביחס לאפשרות שחרורו של המשיב בחלופה אצל אחיו בערוער, תוך התייחסות גם לאפשרות איזוק אלקטרוני במידת הצורך.

8.        בימים 5.2.08 ו-13.2.08 הגיש שירות המבחן תסקירים משלימים שנכתבו לאחר הערכה מחודשת של מכלול הנסיבות. שירות המבחן נפגש עם המשיב במעצר, והתרשם כי הוא שקוע בתחושות קורבנות, כעס וטינה כלפי אשתו, וחש אדישות למצבו של הקטין. תגובות אלה מגבירות לדעת שירות המבחן את החשש להישנות מעשים דומים של המשיב בקטין, וכן לפגיעה נוספת במתלוננת. בתסקיר מיום 13.2.08 פירט שירות המבחן את התרשמותו מהחלופה שהוצעה בבית אחיו של המשיב בערוער. לדברי התסקיר, התברר כי המתלוננת ובנה נמצאים בכפר ערוער במשפחה אומנת. האח עצמו עשה רושם חיובי על שירות המבחן, אך צוין כי משמעות החלת החלופה בביתו הינה כי תתחייב שהייה ממושכת של המשיב בבית עם אשת האח בלבד - מצב שאינו מקובל בחברה הבדואית. יתר על כך, שירות המבחן התרשם כי אשת האח תתקשה להציב למשיב גבולות התנהגות, וקיים ספק באשר ליכולתה למלא את תפקידה כמפקחת באופן עצמאי ומספק. לאור זאת, נמנע שירות המבחן מהמלצה בדבר שחרור המשיב לחלופה.

9.        על פי כלל הנסיבות שהתבררו, יש מקום להארכת מעצר המשיב, לצורך המשך ניהול משפטו, כמבוקש על ידי המדינה. משפטו מצוי בשלב מתקדם, ויש לקוות כי יסתיים במהלך ההארכה המבוקשת. מנגד - מדובר באדם מסוכן לילדו ולמתלוננת שקשה לבטוח בדרך התנהלותו באם ישוחרר. מכל מקום, החלופה שהוצעה בבית האח אינה מתאימה ממספר בחינות. ראשית, היא מצויה באותו כפר ובקרבת מקום למקום מגוריהם של אשתו ובנו הקטין, וקיים חשש כי המשיב לא יישמע לתנאי החלופה ויגיע למקום המצאם של הקטין והמתלוננת. גם תנאי הפיקוח בבית האח אינם מתאימים לאור העדרו של האח מהבית במשך שעות רבות במהלך היום. אשת האח גם לא נמצאה מתאימה כמפקחת בלעדית על המשיב בשעות בהן האח נעדר מן הבית. לאור כל אלה, שירות המבחן לא היה נכון להמליץ על שחרור המשיב לחלופה שהוצעה, ומהטעמים שפירט, לא מצא אותה חלופה ראויה ובטוחה.

           בנסיבות אלה, נראה לי כי יש להיענות לבקשת המדינה ולהאריך את מעצר המשיב ל-90 ימים נוספים מיום 16.1.08 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם מביניהם.   

           ניתנה היום, כ"ה באדר א' התשס"ח (2.3.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: