הארכת מועד להגשת הודעת צד שלישי - מולכו ואח' נגד שטיין ואח'

1.         התובעת (להלן - מולכו) רכשה מהנתבעים 1 ו-2 (להלן - שטיין) נכס מקרקעין שבבעלותם, המצוי בקומת הקרקע של בנין מגורים בתל אביב (להלן - הנכס), בהתאם להסכם שנערך ביניהם ביום 2.3.12 (להלן - ההסכם), ושילמה על חשבון התמורה המוסכמת (1,515,000 ש"ח) סך של 800,000 ש"ח.

            הנכס הוגדר בהסכם (נספח ה' לתביעה) כ"דירה", וכך הוא מוגדר גם בספרי לשכת רישום המקרקעין. הנכס שימש ועדיין משמש בפועל כדירת מגורים ומשולמת עליו ארנונה בהתאם.

            אלא, שבהיתר הבניה מוגדר הנכס כ"חדר דודים ומוסק".

2.         עוד לפני שנחתם ההסכם, הודיעו שטיין למולכו שהדירה רשומה בעירייה כ"מחסן", והדבר אף נרשם בהסכם.

            עוד נרשם בהסכם ששטיין יפעלו לתיקון הרישום, "אך אין באי הצלחת המוכר לתקן את האמור כדי הפרת הסכם" (סעיף 3, פיסקה רביעית).

            לאחר חתימת ההסכם, הגישו שטיין לוועדה המקומית בקשה לתיקון הרישום, אך זו דחתה את הבקשה. שטיין הגישו ערר על החלטה זו והוא טרם התברר.

3.         מולכו טוענת כי שטיין, שיוצגו בהליך המכירה על ידי בנם, הנתבע 3 (להלן - עו"ד שטיין),  ידעו -  עוד לפני חתימת ההסכם - כי העירייה מסרבת לתיקון המבוקש וכי בכוונתה לדחות בקשה שתוגש לכך, והודעה על כך אף נמסרה לאדריכל שטיפל מטעמם בענין זה עוד לפני חתימת ההסכם, אך הם הטעו אותה לחשוב שהבקשה תתקבל והתיקון המבוקש יתבצע.

            ביום 30.4.12 הודיעה מולכו לשטיין על ביטול ההסכם ודרשה את השבת הכספים ששולמו, אך שטיין התנגדו לבקשה.

            מולכו לא שילמה את יתרת התמורה והחזקה בנכס נותרה אצל שטיין (הנכס מושכר כיום על ידם לאחרים).

4.         בתביעה זו, שהוגשה על ידי מולכו, מתבקש בית המשפט להורות על ביטול ההסכם ועל השבת הסכום ששולם על חשבון התמורה כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן על תשלום הפיצויים המוסכמים שנקבעו בהסכם בסך 150,000 ש"ח. סה"כ עומדת התביעה הכספית (נכון ליום הגשתה, 12.6.12) על סך 964,312 ש"ח.

            התביעה הוגשה נגד שטיין ונגד עו"ד שטיין בעילה של הטעיה, תרמית וניהול משא ומתן בחוסר תום לב.

5.         שטיין ועו"ד שטיין הכחישו בכתבי הגנתם (שהוגשו בנפרד) את הטענות שהועלו נגדם, תוך שהם מדגישים כי מולכו שהיתה מיוצגת במשא ומתן ובחתימה על ההסכם על ידי דודה, עו"ד אברהם מולכו, וכן לוותה באביה, אדריכל במקצועו, ובאמה, היתה מודעת היטב לכך שהנכס אינו רשום כדירה, בשל טעות, כטענתם.

            לטענתם, הם לא ידעו על המסמך שהוציאה העירייה לאדריכל שפעל מטעמם, ולפיו העירייה לא תסכים לביצוע התיקון, ומכל מקום מולכו הסכימה שחוסר הצלחתם לתקן את הרישום לא ייחשב כהפרת ההסכם, ונטלה את הסיכון לכך.

            שטיין טוענים כי מולכו היא שהפרה את ההסכם בכך שלא שילמה להם את יתרת התמורה, ובתביעה שכנגד היא נתבעת לשלם להם יתרה זו וכן את הפיצויים המוסכמים שנקבעו בהסכם והוצאות שונות, בסכום של 934,131 ש"ח.

6.         יצויין, כי התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, אך זה הורה על העברתה לבית משפט זה מטעמים של סמכות עניינית.

            בינתיים התקיימו בבית משפט זה שתי ישיבות קדם משפט (מלבד הישיבה שהתקיימה בבית משפט השלום) והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

            יחד  עם הגשת תצהירי העדות הראשית של שטיין ועו"ד שטיין (שהוגשו לאחר תצהירי מולכו), הוגשה גם בקשה זו.