הארכת התנאי שנעשתה במסגרת התיק השני אינה מבטלת את תקופת התנאי המקורית

מהות בקשתה של המאשימה ותשובת הנאשם-הנידון:

1. ביום 16.4.15 הגישה המאשימה בקשה למתן צו להפעלת מאסר על תנאי, במסגרתה ביקשה להורות על הפעלת מאסר על תנאי בן שמונה חודשים שהוטל על הנידון בתיק פ"ל (רמלה) 415/08 ("התיק הראשון") מתאריך 23.12.10, אשר הוארך בתאריך 7.5.14 בתיק פ"ל (ת"א) 749-10-13 ("התיק השני"), וזאת במצטבר לעונש המאסר שנגזר על הנידון בתיק דנן ביום 31.3.15.

    

2. טוענת התביעה, שכיוון שהמאסר על תנאי האמור הוארך בעבר, הרי הוא כעת חב הפעלה. הפעלתו בתיק זה לא נתבקשה במעמד גזר הדין מחמת טעות וכעת התביעה מבקשת לתקן זאת.

    

3. ב"כ הנידון מבקש לדחות את הבקשה בטענה, כי העבירה בה הורשע הנידון בתיק זה לא נעברה בתקופה של הארכת התנאי אלא לפני כן. לדבריו, הארכת תקופת התנאי משמעה שמאותו יום והלאה לא יעבור הנידון עבירות, ומכיוון שהעבירה בה הורשע נעברה לפני כן (בתקופת התנאי הראשונה), הרי שאין המאסר על תנאי חל עליה רטרואקטיבית.

    

   העובדות:

    

   1. בתיק דנן הורשע הנידון, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ונהיגה בשכרות (סמים).

       

   2. גזר הדין ניתן כאמור ביום 31.3.15, ועל הנידון נגזרו העונשים הבאים: