האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסים של עזבון המנוחה

זוהי תביעה כספית על סך 1,753,892 ₪ להשבת תמורה שקיבל הנתבע בגין דירת מגורים, הידועה כחלקה 52, בגוש 6953 (להלן: "הדירה").

רקע ותמצית טענות הצדדים

1.התובע פועל מכוח חוק האפוטרופוס הכללי התשל"ח – 1978. ביום 15.1.2013 מונה על ידי בית המשפט לניהול נכסי המנוחה. הנתבע עוסק בניהול נכסים ומשמש כמתווך מקרקעין והיה מיודד עם אמה של המנוחה ועם המנוחה.

2.אמה של המנוחה הלכה לעולמה ביום 21.3.2008. ביום 4.12.2008 ניתן צו ירושה לפיו המנוחה היא היורשת היחידה של אמה (נספח 5 לכתב התביעה).

3.ביום 20.8.2008 נחתם בין המנוחה לבין הנתבע הסכם, לפיו מכרה המנוחה לנתבע את הזכויות בדירה, תמורת הסך של 160,000 ₪, בשבעה תשלומים שנתיים בסך של 20,000 ₪ כל אחד עד לשנת 2015 (נספח 7 לכתב התביעה) (להלן: "ההסכם" או "ההסכם למכירת הדירה לנתבע").המנוחה חתמה על ייפוי כוח בלתי חוזר לעורך דין אלכס כהן, אשר לטענת התובע, מייצג דרך קבע את הנתבע.

4.על פי חוות דעת שמאית מטעם התובע, הוערך שוויה של הדירה נכון ליום 18.8.2008 בסך של כ-950,000 ₪ והשווי הנטען של הדירה כתפוסה הוערך בגבולות הסך של 295,000 ₪.

(נספח 8 לכתב התביעה).

5.לטענת התובע, על פניו, מכרה המנוחה את הדירה לנתבע כנכס תפוס, תוך שמירת זכותה להתגורר בה עד לסוף ימי חייה, אולם לפי פריסת התשלומים, שנקבעה בהסכם למכירת הדירה לנתבע, הנתבע לא שילם את מלוא התמורה לפי ההסכם (ס. 20 לכתב התביעה).

6.התובע טוען כי המנוחה אף לא התגוררה בדירה, אלא שכרה דירת חדר ברחוב בן יהודה 62 בתל-אביב. הדירה הושכרה על ידי הנתבע בתקופה הרלוונטית לצדדים שלישיים (נספח 10 לכתב התביעה).

7.ביום 18.10.2010 אושפזה המנוחה בבית החולים איכילוב, כאשר היא מאובחנת כחולה דמנטית וסיעודית (נספח 4 לכתב התביעה). חמישה ימים לאחר מכן נפטרה.