האם תאונת המערער הנה תאונת עבודה

השופטת ר' רוזנפלד

1. ביום 27.9.93 הותקף המערער על ידי גורמים שזהותם לא נתבררה, ונחבל קשות. כתוצאה
מן התקיפה איבד את עינו הימנית, ונפצע בחלקי גוף שונים. תביעתו של התובע להכיר
באירוע כתאונה בעבודה נדחתה על ידי בית הדין האזורי בחיפה )בל/ 0-676 סגן השופט
הראשי ש' גוטמכר, ונציגי הציבור אוסמו ויגר(. על כך הערעור שבפנינו.

בתביעתו בפני בית הדין האזורי טען בשעתו המערער כי ביום 27.9.93 בהיותו בעבודה אצל
מעבידו מר באסם עבדל האדי, ביקש לעשות את צרכיו, והופנה על ידי מעבידו להתרחק למבנה
המצוי בבניה, במרחק של כ- 60 מ' ממקום העבודה. באותו מבנה אליו הופנה, הותקף ונחבל
קשות. משם פונה באמבולנס לבית חולים, שם אושפז למשך שבועיים ימים.

המשיב )להלן -המוסד(, לא הכחיש את קרות אירוע התקיפה. לטענת המוסד, המדובר בתקיפה
על רקע אישי שאינה קשורה כלל לעבודה. כך לאור העובדה שהמערער עצמו אמר כי הוא חושד
בחבורה שארבה לו, בשל סכסוך מסוים שנפל בינו לבין אחד אחמד ספורי, עימו הסתכסך זמן
מה קודם לאותה התקיפה. ואמנם, המערער לא הסתיר חשדותיו בדבר זהות תוקפיו, והמניע
העומד ביסוד התקיפה.