האם על נאשמים "בגירים צעירים" להוכיח קיומו של נזק קונקרטי כתנאי להימנעות מהרשעה

האם יש מקום להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם, צעיר נעדר עבר פלילי, חולה במחלת הסיסטיק פיברוזיס, שהורשע בעבירה של החזקת סכין? זו השאלה שבמוקד גזר דין זה.

• רקע עובדתי

1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין");

כפי הנטען בכתב האישום המתוקן, ביום 06.03.2013 בשעה 23:33, או במועד סמוך לכך, בהיותו בחניה תת קרקעית, החזיק הנאשם סכין בחלק התחתון של מכנסיו.

2. במסגרת הסדר הטיעון, הוסכם בין הצדדים כי עובר להשמעת הטיעונים לעונש, יישלח הנאשם לשירות המבחן כדי שתיבחן שאלת הרשעתו. עוד הוסכם בין הצדדים, כי אם התסקיר שיתקבל בעניינו של הנאשם יהיה "חיובי", תעתור המאשימה להשית על הנאשם מאסר מותנה וקנס, ואילו הסנגורית תבקש להורות על ביטול הרשעתו.

יצוין, כי בשלב הטיעונים לעונש, הצהירו הצדדים שאינם חלוקים בעניין מתחמי הענישה, וכי המחלוקת היחידה הקיימת בתיק זה נוגעת לשאלת הרשעתו של הנאשם. כך גם, באת כוח הנאשם הוסיפה כי אם בית המשפט ימצא לנכון להותיר את הרשעת הנאשם על כנה, מוסכם עליה שיושת עליו עונש של מאסר מותנה וקנס, כפי עתירת המאשימה.

3. תסקיר שירות המבחן אשר הוגש בעניינו של הנאשם הינו "חיובי", ובסופו המלצה לבטל את הרשעתו, ולהשית עליו עונש של התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

בגוף התסקיר, עומד שירות המבחן על קורות חייו של הנאשם, תוך הפניה נרחבת למצבו הבריאותי. מטעמים מובנים של צנעת הפרט, לא אפרוס בגזר דין זה את מלוא ההיסטוריה הרפואית של הנאשם, לבד מלציין כי הלה אובחן לאחר הלידה כחולה במחלת הסיסטיק פיברוזיס, בגינה הוא מוכר כנכה בביטוח הלאומי. מחלה זו, כפי המתואר, השפיעה לרעה על כל אורחות חייו של הנאשם, ועל אף מאמציו לקדם את עצמו, הוא נאלץ להתפטר מעבודתו לנוכח היעדרויות ממושכות שבאו עקב מצבו הרפואי.

אשר ליחסו לעבירה, נמסר כי הנאשם לקח אחריות מלאה על ביצועהּ והביע חרטה על התנהלותו הבלתי אחראית. עוד במסגרת זו, נמסר כי על אף שטען כי לא ידע שמעשיו אסורים על פי חוק, השירות לא התרשם כי הנאשם מטשטש או ממזער את חלקו בעבירה. שירות המבחן גם התרשם כי לנאשם אין דפוסי אישיות אלימים, וכי הוא מבין את חומרת המעשה ומשמעותו הפלילית. לאחר שהביא בחשבון את מכלול המאפיינים של הנאשם, העריך שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות פורצת גבולות בדרגת חומרה נמוכה מצדו של הנאשם.