האם ניתן להכיר בקצבה חודשית כשכר עבודה

הזוכה הטיל עיקול על נכסי החייב אצל צד ג', חברת כלל ביטוח בע"מ - היא פוליסת ביטוח.

החייב הגיש בקשה לביטול העיקול וביטול ההחלטה למימוש הכספים הנ"ל.

החייב טען, כי ביום 25/5/2012 הורתה כב' הרשמת פרס על תשלום צו חיוב של 1,000 ש"ח בחודש וכי עם עמידת החייב בתשלומיו יבוטל העיקול על "משכורתו". לדבריו יש לראות בקצבת הפנסיה האמורה להתקבל מצד ג' "משכורת" לכל דבר וענין, שכן במועד מתן ההחלטה ועל פי נתונים שהוצגו לכב' הרשמת, החייב לא עבד ולא קיבל שכר עבודה לידיו ולכן יש לפרש את החלטתה ככזו המורה על ביטול העיקול על ההכנסה היחידה של החייב, היא קצבת הפנסיה.

הזוכה בתגובתו מתנגד לבקשה בטענה, כי ביטול החלטת המימוש יובילו להברחת הכספים על ידי החייב, כאשר באפשרותו לפדות הסכומים בפעם אחת תחת קבלתם כקצבה חודשית - אפשרות שאינה קיימת ב"משכורת" בגין עבודה.

כמו כן, אין, לדידו, לראות בקצבה זו שכר עבודה וכפי שנקבע בדין ובהלכה. כספים אלו, אשר ראויים להגנה כל עוד לא יכול חייב לממשם, אינם ראויים עוד להגנה עת חייב מגיע, על פי הכללים, למועד בו זכאי הוא לפדות אותם.

החייב, במסגרת כתי בי-הדין שהוגשו מטעמו העלה טענות "מן הגורן ומן היקב" באשר לאופי החבות כלפי הזוכה ובאשר להליכים שהתנהלו בין הצדדים לענין פסק הבורר.

פסק הדין שניתן והוגש לביצוע בתיק ההוצל"פ הינו חלוט ולא ניתן בשלב זה, ולבטח שלא בפני רשם ההוצל"פ, לערער על קביעותיו ועל החיובים העולים מכוחו.

טענותיו של החייב דינם היה להתברר במסגרת ההליך בפני בית המשפט המוסמך ומשבחר לא לעשות כן, אין לו אלא להלין על עצמו וככל שעשה כן, לא ניתן "לפתוח" הדיון מחדש ולפיכך, אין מקום לדון בטענות המועלות על ידי החייב, ככל שהן נוגעות לחיוב עצמו מכח פסק הדין.

בקשת החייב לראות בקצבת הפנסיה "משכורת", נדחית ואנמק.

סעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 מגדיר -

"שכר עבודה" - לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו (הדגשה שלי - ד.פ.ו.) ".

"קופת גמל" - קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963".

מלבד היות "משכורת" שכר עקב עבודה המבוצעת בפועל ובמשך העסקתו של אדם (תנאים מצטברים) והעובדה, כי החוק מבחין בין שני סוגי התשלומים - לא ניתן לפדות שכר עבודה מראש במשיכה חד-פעמית, כפי שניתן לעשות עם פוליסת הביטוח.

עם הפסקת עבודה, נפסק תשלום שכר עבודה, כהגדרתו, ותחת זו משולמים לעיתים קצבאות מביטוח לאומי, על פי הוראות הדין ובהתאם להן, ולעיתים קצבאות פנסיוניות מאת חברות ביטוח, בהתאם לפוליסות ביטוח שנערכו.

במקרה שלפני לחייב הכנסה מקצבת זקנה מביטוח לאומי וזכאי הוא לקצבה מחברת הביטוח בגין פוליסת הביטוח.

הבחנה נוספת ממנה ניתן להסיק כי אין לראות ב"קצבה" - שכר עבודה, ניתן לראות בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 הקובע, כי -

"(א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגימלה כאמור.....

....