האם ניתן להורות בצוואה על הורשת זכויות במשק חקלאי בדרך של מכירתן לצד שלישי

מבוא:

אם עורכת צוואה ובמסגרתה מצווה, בין היתר, כי זכויותיה במשק X שבמושב XXX תימכרנה לכל המרבה במחיר; כי מתמורת המכר תושב לאחד מבניה עלות ההשקעה שלו בבניית בית מגורים בשטח המשק מכוח הרשאה שניתנה לו ע"י הוריו, וכי היתרה תחולק, כשאר נכסי העיזבון, באופן שווה בין שבעת ילדיה.

האם הלכה בדרך כל בשר; ניתן ע"י הרשם לענייני ירושה צו קיום לצוואתה, ולמרבה הצער התעוררו מחלוקות בין חלק מילדיה בעניין הורשת הזכויות במשק וקיום הוראות הצוואה.

העובדות הרלבנטיות לצורך ההכרעה בפרשה זו שבפניי אינן שנויות במחלוקת, ומשכך מעוררת היא שאלות משפטיות בלבד.

הנה כי כן, השאלות המונחות לפתחי ובהן אכריע במסגרת החלטה זו הן:

א.         האם רשאית הייתה האם המנוחה להוריש זכויותיה במשק באמצעות צוואה, הגם שאינן חלק מעיזבונה;

ב.         ככל שהאם המנוחה רשאית הייתה לקבוע בצוואתה הוראות בעניין זכויותיה במשק, האין הגבלה על חופש הציווי בהינתן כי עסקינן בזכויות של בר רשות;

ג.          מהו היחס בין הוראות הסכם המשבצת הרלבנטי לענייננו בכל הנוגע לפטירת חבר אגודה וגורל זכויותיו במשק ובין הוראת סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").  

ואלו העובדות הצריכות לעניין:

1. המבקש ומשיבים 1-6 הם אחים, ילדיהם של המנוחים XXXX ז"ל (להלן: "המנוחים").