האם נגרם למערער עיוות דין בכך שלא הוסבר לו בדבר זכותו למנות לעצמו סניגור

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

המבקש הורשע בבית משפט השלום, על פי הודאתו, בעבירות של איומים ותקיפה כלפי אשתו.
בית המשפט הורה על הגשתו של תסקיר, ומשזה הוגש נתבקשה דחייה לשם איסוף מידע נוסף.
הכרעת הדין ניתנה בבית משפט השלום בחודש אפריל 99, אך הדיון נדחה מספר פעמים, בין
היתר, משום אי-התייצבותו של המבקש, ורק ביום 5.3.00 טענו הצדדים לעונש, ובית המשפט
גזר למבקש את אלה:

א. 5 חודשי מאסר.

ב. 7 חודשי מאסר על-תנאי.

ג. הופעל מאסר-על-תנאי בן5- חודשים במצטבר, כך שבסך-הכל היה על המבקש לשאת בעונש
מאסר של 10 חודשים.

ד. קנס בסך 1,500 ש"ח.

בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי טען המבקש, כי לא היה מיוצג בעת הדיון בבית המשפט
השלום, ועל כן הודה בעבירות אותן לא ביצע. לטענתו, היה על בית המשפט להזהירו
ולהסביר לו את זכותו למנות לעצמו סניגור. כמו כן נטען, כי אם היה לו סניגור, היה זה
מתנגד להגשתם של תסקירים של שירות המבחן, ככל הנראה משום שאותם תסקירים לא כללו
המלצה טיפולית, ולא החמיאו למבקש בכל הנוגע לדרך התנהגותו. בית המשפט המחוזי דחה את
הערעור בנמקו זאת בכך שהמערער לא הצביע ולו על נקודה אחת שגרמה לעיוות דין משום שלא