האם מסירה לדוד הינה המצאה כדין?

הזוכה המציא תובענה לצד ג', ע"פ סעיף 48 לחוק ההוצל"פ, באמצעות מסירת העתקה לדודו של

צד ג'. עתה עותר הוא ליתן החלטה בתובענה, באין כל מענה מעם צד ג'.                           

לעניות דעתי הבלתי קובעת, " דוד" אינו בא בגדרה של הגדרת " בן משפחה הגר עימו", לצרכי המצאה כתבי בית דין:                 

חוק ההוצל"פ ותקנותיו, ככל שיישמע הדבר מוזר, אינם מגדירים במפורש את התיבה "בן משפחה".                                

בחלק מהוראות החוק ותקנותיו, ישנה הגדה ייחודית לצורך מסוים, אולם אין בנמצא הגדרה ייחודית לנושאי מסירה והמצאה של כתבים.  

עם זאת, קובעת הוראת תקנה 2 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979: " שאר המונחים שבתקנות אלה, משמעותם כמשמעות הנודעת להם בחוק, אם אין כוונה אחרת משתמעת."                                 

ביחס להמצאת כתבי בית דין, הקרבה המשפחתית צריכה להיות בעלת זיקה מובהקת למגורים משותפים, באותה דירה ממש, על מנת להחיל את חזקת המסירה לפלוני, באמצעות בן משפחה " הגר עימו".          

דוד, ע"פ מנהגו של עולם, אינו בהכרח מתגורר באותה דירה ממש עם בעלי קירבה משפחתית שכיחה למגורים יחדיו, היינו, " בני-זוג או הורים וילדיהם" כבתקנה 258ג(א) לתקסד"א, או " בן-זוג, ילד, הורה או אח", בתקנה 55(ו) לתקנות ההוצל"פ, כמו גם בסעיף 38(ה) לחוק ההוצל"פ: " אב, אם, בן או בת".                               

על כן דומה, כי המצאה לדודו של צד ג' אינה המצאה לצד ג',  ולפיכך הבקשה נדחית.                                         

ניתנה היום יא בתשרי, תשס"ט (29 בספטמבר 2009), בהעדר.

                                                                                    _________________

רומי שמעון -רשם

 רשם ההוצאה לפועל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: