האם יש לשחרר את העורר בחלופת מעצר

החלטה

1. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים: קשירת קשר לביצוע פשע וסיכון
חיי אדם בנתיב תחבורה, הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית. על פי האישום הראשון, קשר
העורר עם אחרים קשר לפגוע בכלי רכב יהודיים העוברים בכביש. במסגרת מימוש הקשר,
הקבוצה, והעורר בכללה, השליכו אבנים על רכבים ביום ה- 9.9.01 וכתוצאה מכך נפגעו
מספר מכוניות פגיעות רכוש, וכן נגרמו פגיעות גוף לאחד מנוסעי הרכב. במסגרת אותו
ארוע הניחו הנאשם ואחרים מחסום על הכביש שהיה מורכב מסלעים. אחת המכוניות נתקלה
במחסום והתנגשה ברכב אחר ונגרם נזק משמעותי למכוניות. עוד מיוחס לעורר כי ביום
9.11.00 שוחרר בערבות בתיק אחר )בש"פ 1928/00( והוטל עליו מעצר בית מלא. על פי
האישום הוא הפר את ההוראה האמורה בכך כי יצא מביתו לצורך ביצוע המעשים נשוא האישום
הראשון. כן מיוחס לנאשם כי ניסה להדיח את אחיו שעל פי האישום חבר עמו יחדיו בביצוע
העבירות נשוא האישום הראשון כי ימסור הודעת שקר במשטרה.

2. ביום 16.10.01 הורה ביתה משפט המחוזי בבאר שבע )כב' השופטת רויטל יפה-כץ( על
מעצרו של העורר עד תום ההליכים. הצדדים לא חלקו כי קימות ראיות לכאורה כנגד העורר