האם יכולה אישה לחזור בה קודם הגט מוויתור על כתובה שנעשה בהסכם שקיבל תוקף של פסק-דין

הצדדים נישאו ביום י"ט אב תש"ע (29/07/2010), וביום כ"ט לחודש תשרי תשע"ד (03/10/2013) התגרשו. כעת בפנינו תביעה לביטול הסכם הגירושין, הסכם שאושר בפסק דין מיום י"ח תמוז תשע"ג (26/06/2013), וככל שתתקבל התביעה לביטול ההסכם, שבמסגרתו האשה ויתרה על כתובתה, תוגש תביעה לתשלום הכתובה.

התביעה לביטול ההסכם הוגשה ארבעה שבועות קודם למועד סידור הגט, אך הדיון לבירור התביעה התקיים כמה חודשים לאחר הגירושין. בעת סידור הגט, התביעה עדיין הייתה תלויה ועומדת ללא הכרעה, לאחר שהוסכם שהגט יסודר ללא דיחוי וההכרעה בתביעה הנזכרת תינתן לאחר הגירושין.

כעת עם השלמת שמיעת טענות הצדדים, בפני בית הדין סיכומי טענות הצדדים, ולהלן פסק הדין.

עיקרי טענות הצדדים

טענות התובעת בעיקרן הן:

א.         בעת החתימה על ההסכם האשה הבהירה לבעל שהיא אינה מוותרת על הכתובה, וכי מחמת גילוי בגידת הבעל, הגישה תביעה לביטול ההסכם ולתביעת הכתובה.

ב.         ההסכם שאושר בבית הדין אינו ההסכם המקורי, וכי הנתבע לבדו ערך את ההסכם והחליף את הדפים, וביקשה להוכיח זאת מהעובדה שחתימתה אינה מופיעה על שני הדפים הראשונים.

ג.          ערב אישור ההסכם האשה הייתה באירוע עם הבעל (לשעבר), שבו גילה את אהבתו אליה, ואף בעת שבאו לבית הדין לאישור ההסכם לא הייתה כוונתם להתגרש. הם חזרו לחיות יחד מתוך כוונה לנסות לשקם את שלום הבית. באותה תקופה המשיכה את לימודיה במרכז הארץ, והייתה שבה לסופי שבוע. הנתבע חיזר אחריה והיא האמינה שכוונותיו טהורות. אך כחודש אחר אישור ההסכם גילתה את דבר בגידתו. בתקופה זו, מבחינתה, ההליך שהתקיים בבית הדין בוטל.

ד.         האשה תובעת פיצוי מהבעל על אי מילוי התחייבויותיו כלפיה, וכן הפגיעה שפגע בה בבגידתו.

ה. תוקפו של ההסכם הוא ממועד ביצוע הגט ולא לפני כן, ולכן התחייבויות הצדדים מקבלות תוקף רק עם ביצוע הגט. התובעת מציינת לפד"ר ח"ג עמ' 161–169 ולתיק 8988־25־1 מבית הדין בבאר שבע, שפסק אם חזרו לשלום בית, הסכם הגירושין מבוטל.

ו. מבקשת להצמיד את הסכום הרשום בכתובה סך 55,555 שקלים, ולהוסיף פיצוי הולם בסך 150,000 שקלים ועוד תביעות רכושיות כמפורט בסיכומיה.

עיקר טענות הנתבע הן:

א.         כבר בשנה הראשונה לנישואיהם הנתבע נוכח שקיימים ביניהם פערים מנטאליים בלתי ניתנים לגישור, ובחודש אפריל שנת 2011 ערכו הסכם גירושין ראשון בכוחות עצמם. בהסכם זה מופיע ויתור האשה על כתובתה. נפתח תיק לאישור הסכם, אבל הצדדים חזרו מכוונתם לאשרו לצורך ניסיון לשלום בית.

ב.         בשלהי 2012 עזבה התובעת את מקום מגוריהם המשותפים והודיעה שהיא פותחת חיים חדשים. אמנם חזרה בסופי שבוע לבית הנתבע ב*** בהסכמתו, מתוך כוונה לסייע בידה כיחס חברי למרות הפירוד ביניהם. לדבריו היא הסכימה שירעה בשדות זרים, כי מבחינתה הסתיימו הנישואים ביניהם.

ג.          הצדדים ביחד חתמו על הבקשה לאישור הסכם והגישו את ההסכם שנבנה על בסיס ההסכם הראשון הנזכר לעיל. בעת אישור ההסכם התובעת הצהירה שפרטי ההסכם ברורים לה. אין פסול בזה שהתובעת אינה חתומה על כל דף מאחר שכתב ידה מופיע בדף הראשון וחתימתה בדף האחרון שגם בו מוזכר הויתור על הכתובה. וככלל ההסכם דומה להסכם הראשון שעליו חתמה בכל דף.

ד.         הנתבע מכחיש את טענותיה שחזרו אחר ההסכם לשלום בית וכן שתכננו לחגוג את יום נישואיהם השלישי.

ה.         הנתבע טוען כי עקרונית הסכם גירושין מאושר בערכאה שיפוטית על מנת לבחון את הבנת הצדדים ורצונם כדי שלא ניתן יהיה לערער עליו בקלות ונטל ההוכחה משמעותי ביותר, ומוטל על המבקש לבטלו. וכן הנתבע מביא אסמכתאות משפטיות לביסוס עמדתו.

דיון והכרעה