האם הריבית וההצמדה על רכיב הריבית שגבתה המערערת במסגרת תיק הוצל"פ הם הכנסה חייבת במס, אם לאו

הקדמה:

תיק זה עניינו הודעת ערעור שהגישה המערערת, --, על שומה בצו שהוציא לה המשיב, פקיד שומה --, ביחס לשנת המס 2006, אשר על פי הנטען הומצאה לה ביום 13/12/11.

העובדות הצריכות לעניין:

ביום 1/5/02, לאחר מאבק משפטי ממושך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (--), במסגרת פסק דין, כי המערערת היתה ידועה בציבור של -- ז"ל (להלן: "המנוח") בין השנים 1980 ל- 1995. כפועל יוצא נקבע כי עם פרידתם של בני הזוג, זכאית המערערת מכוח חזקת השיתוף למחצית הנכס העסקי, חברת -- בע"מ (להלן: "החברה" או "הנכס"). לעניין שווי החברה, קבע בית המשפט לענייני משפחה כי על פי הערכת המומחה שמונה, שווי החברה נאמד בסך של 8,093,855 ש"ח, וכי המערערת זכאית למצית הזכויות הרכושיות בנכס, בניכוי החובות. עוד הוסיף בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי הואיל ומדובר בחיוב כספי שאינו כרוך בהליכים נוספים, התשלום יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

לאחר שהמערערת הגישה את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל, על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה, הגיש המנוח בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת (--), שבמרכזה שאלת זהות הגורם שיפקח אחר ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את הערעור וסבר כי אין מדובר בחיוב כספי, בקובעו כי ככל שהמערערת אינה חפצה בחלקה במניות בעין, הפיתרון הראוי הוא פירוק השיתוף בנכס על דרך של מינוי כונס נכסים, מכירת הנכס לצד ג' וחלוקת התמורה בין הצדדים שווה בשווה.

במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין לבית המשפט העליון (--), נקבע בפסק דין מיום 18/1/05 כי יש לפרש את פסק הדין המקורי כמטיל חיוב כספי, וכי הואיל ומדובר בחיוב כספי העומד בפני עצמו, המקום לביצועו הוא במסגרת הוצאה לפועל. בנסיבות אלה, אפוא, שב על כנו פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה.

ביום 31/1/05 פתחה המערערת תיק הוצאה לפועל לגביית החוב הפסוק.

בשנת 2006 נפטר המנוח, ובמהלך חודש 8/06 פרע עיזבונו את מלוא החוב שהצטבר בתיק ההוצאה לפועל, תוך שהוא משלם למערערת כ – 12 מיליון ש"ח סכום המורכב מקרן החוב בתוספת אגרות, ריביות והפרשי הצמדה.

במהלך חודש 3/07 פנה המשיב אל המערערת בדרישה כי תגיש דוחות מס לשנים 2002-2006 וכן הצהרת הון. במהלך חודש 11/07 הגישה המערערת דוחות כפי שנדרשה.