האם הלכת בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות לצורך שינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין כולל

 בעניין הקטינים א. ור.

פתח דבר

ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' הש' ד"ר ורדה בן שחר), מיום 15.6.17, במסגרתו נדחתה תביעת אב להפחתת חיובו במזונות ילדיו הקטינים אשר נקבעו בהסכם הגירושין, ובצד זה נקבע כי כספי קצבת המל"ל המשולמת עבור אחד הקטינים ומועברת לידי האם תקוזז מתוך ההוצאות החריגות של הקטין, זאת למרות שהוסכם על הצדדים בהסכם הגירושין כי הקצבה לא תשמש כחלק מהמזונות. 

כל אחד מהצדדים מצא לערער על חלק מקביעות בית המשפט בפסק דינו כפי שיפורט להלן.  האם, אשר תכונה להלן לצרכי נוחות - המערערת, הגישה ערעורה ביום 31.10.17 (עמ"ש 62263-10-17), ואילו האב אשר הגיש ערעורו ביום 1.11.17 יכונה להלן -  המשיב (עמ"ש 2314-11-17).

הנדרש לנדון

1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י מיום 14.8.2006 ואולם בשל קרע שנגלע ביניהם חתמו על הסכם גירושין ביום 20.1.15 שאושר ע"י בית משפט לענייני משפחה ראשל"צ וקיבל תוקף של פסק דין ביום 26.1.15 (להלן- הסכם הגירושין).
2. כיוון שלצדדים שני ילדים קטינים: ר., יליד 2010, וא., אשר אובחן על רצף האוטיסטי, יליד 2007, כלל הסכם הגירושין אף התייחסות לענייני מזונותיהם, משמורתם והסדרי השהייה עמם.

כך נקבע בסע' 5 להסכם הגירושין כי המשיב יישא במזונות הקטינים בשיעור של 1,500 ₪ עבור כל קטין וזאת כל עוד מתגוררת המערערת בדירת המגורים של הצדדים, ואולם החל מיום עזיבתה את דירת המגורים ועד הגיעו של הקטין א. לגיל 13, יישא המשיב במזונות בשיעור של 3,750 ₪ עבור כל אחד מהקטינים, וממועד זה ועד הגיעו של הבן ר.  לגיל 12 יישא המשיב בסך של 3,575 ₪ עבור כל אחד מהקטינים, לאחרי כן, מעת הגיעו של ר. לגיל 12 ועד הגיעו של כל אחד מהילדים לגיל 18 יישא המשיב בסך של 3,400 ₪ עבור כל אחד מהקטינים, ומהגיעו של כל קטין לגיל 18 או סיום ביה"ס תיכון לפי המאוחר, ועד הגיעו לגיל 21 או שחרור מהשירות הצבאי ע"פ המאוחר, יישא  המערער בשליש מדמי המזונות.

עוד הוסכם בין הצדדים כי סכום המזונות כולל את כלל הוצאות הילדים ובכלל זה  הוצאות חינוך, בריאות, מדור ודמי החזקתם, זאת למעט הוצאות חריגות אשר פורטו בסע' 5.6 להסכם הגירושין, בהן ישתתפו הצדדים בחלקים שווים.  

זאת ועוד - בסעיף 5.9 להסכם הגירושין, הוסיפו הצדדים והסכימו כי  קצבת המל"ל המשולמת עבור הבן א. כמו גם מענק הלימודים או כל קצבה אחרת המשולמת ע"י המל"ל, לא תיחשב כמזונות והיא תשולם לידי המערערת בנוסף לסכום המזונות.

3. ביום 7.2.17 הגיש המשיב תביעה להפחתת מזונות בה עתר להורות על ביטול חיובו במזונות או, לחלופין, להורות על הפחתת דמי המזונות והמדור ב- 50% וזאת בשל שינוי נסיבות שחל מאז שנחתם הסכם הגירושין הן בהכנסות הצדדים, הן בחלוקת האחריות ההורית והן בהוצאות הנדרשות לקטינים. עוד הוסיף ועתר לכך שקצבת הנכות המשולמת ע"י המל"ל עבור הבן א. תקוזז מדמי המזונות המשולמים עבורו.
4. כאמור, בבסיס טענתו של המשיב להפחתת חיוב המזונות עליו הסכימו הצדדים בהסכם הגירושין עמדה טענה של שינוי נסיבות מהותי. לטענתו, חלה הרעה ממשית במצבו הכלכלי מאז חתימתו של הסכם הגירושין, כך בעת שנחתם ההסכם הוא עבד במשרה חלקית בחנות לממכר בשר שהייתה בבעלות הוריו ושכרו עמד על סך של 5,500 ₪. אולם, כחודשיים לאחר חתימת ההסכם הוא רכש את עסק הבשר של הוריו בכפר שמריהו עקב רצונם לצאת לפנסיה, ושילם תמורתו סך של 300,000 ₪ ב- 40 תשלומים כ"א ע"ס 8,333 ₪.  המשיב תלה תקוות רבות בעסק זה ומתוך שכך ניאות לשלם את הסכומים הנזכרים בהסכם הגירושין למזונות ילדיו ואולם בסופו של יום, כך לטענת המשיב, נכזבה תקוותו, העסק לא צלח ולא הפיק את הרווחים המצופים והוא נמצא בהפסד. בשל כך נטלו המשיב ושותפיו הלוואות כספיות בסך של כ- 580,000 ₪ ואולם על אף שכך העסק לא צלח וחובותיו עומדים על כ – 1.4 מיליון ₪.  
5. עוד טען המשיב כי  בשל התדרדרות מצבו הכלכלי הוא הפסיק לשלם להוריו את התשלומים הנדרשים לרכישת העסק, ואף מכר את חלקו (5%) בחברה השייכת לאחיו תמורת סך של 24,000$ על מנת שיוכל לעמוד בתשלום דמי המזונות ועל מנת שיוכל להפקיד כספים לטובת העסק שבבעלותו. לדבריו משכורתו מהעסק עומדת על סך 12,000 ₪ אולם החל מחודש 11/16 הוא לא משך כלל משכורת מהעסק על מנת שהעסק לא יהיה מוגבל בהתנהלות היומיומית שלו.

לטענת המשיב נוכח השינוי המשמעותי במצבו הכלכלי הוא אינו יכול לשלם את דמי המזונות כהתחייבותו ע"פ הסכם הגירושין ונאלץ להיעזר בהוריו לצורך כך.

6. לטענת המשיב שינוי הנסיבות מתבטא אף בהפחתת ההוצאות בכל הקשור לצרכי הקטינים ממועד חתימת ההסכם ועד היום, כך הופסקה כמעט כליל הדרכה של מנתחת התנהגות לקטין א., הופסקה שהות אחד הקטינים בצהרון, בוטל אחד החוגים, שכרה של הסייעת פחת מסך של 3,100 ₪ לכמחצית מסך זה וכיוצ"ב. 

7. בכל הקשור לקצבת המל"ל החודשית העומדת על כ – 2,500 ₪ והמשולמת עבור הקטין א., טען המשיב כי על אף שהמערערת מקבלת את הקצבה נוסף לסך המזונות הגבוה אותו הוא נדרש לשלם לה, היא מסרבת לקזז מסכום הקצבה את סכום ההוצאות החריגות והאחרות אשר הוא נדרש לשאת במחציתן.