ה"ת 63801-11-15 שלום ואח' נ' מדינת ישראל

לפני בקשה להחזרת תפוסים לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט- 1969 (להלן- "הפקודה").

רקע.

כנגד המבקשים (להלן גם- "המבקש" או "המבקשת", בהתאמה) אשר הינם זוג נשוי מתנהלת חקירה על ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית בשיתוף עם יחידת יהלום שברשות המיסים בחשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן- "חוק איסור הלבנת הון") ועבירות מס.

ביום 29.9.15 בוצע חיפוש בביתם של המבקשים, ברכב הרשום על שם המבקשת מ.ר 49-966-75 (להלן- "הרכב") ובאופנוע אשר בהחזקת המבקש. במהלך החיפוש נתפסו כספים בסך של 73,000 ₪, שיקים והאופנוע שבהחזקת המבקש. בחיפוש נוסף, שנערך בביתם של המבקשים במהלך חודש אוקטובר 2015, על פי צו חיפוש, תפסה המשיבה את הרכב מסוג פורד הרשום על שם המבקשת. בהמשך לשני חיפושים אלה נחקרו המבקשים על ידי המשיבה בחשד לביצוע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

בבקשה שהגישו המבקשים ביום 30.11.15 עתרו הם להשבת הרכב והכספים שנתפסו בביתם.

המשטרה הסכימה להשבת הרכב בכפוף לרישום עיקול על הרכב במשרד הרישוי לטובת המדינה. בהתאם לכך, ביום 17.12.15 הוריתי, כהחלטת ביניים, כי בכפוף לרישום עיקול על הרכב כאמור יושב לבעליו. באשר להשבת הכספים והשיקים הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת להשבתם.

נוכח עמדות הצדדים קבעתי דיון לפני. הדיון התקיים ביום 24.1.15 בו נשמעו טענות הצדדים, ובמהלכו אף הוגשו לעיוני מסמכים אשר סומנו במ/1 עד במ/5. לדיון זה התייצב גם נציג רשות המיסים ודבריו נשמעו אף הם.

טיעוני המבקשים.

המבקשים עותרים להשבת הרכב והכספים. לטענתם, במהלך חקירתו של המבקש הוצגו מטעמו מסמכים שונים וביניהם תצהיר בו הצהיר כי קיבל סכום של 70,000 ₪ ביום 27.9.15 מאדם אחר אשר את פרטיו מסר, אולם לפי מיטב ידיעתו הנושא טרם נבדק. באשר לרכב טוענת המבקשת כי מדובר ברכב בבעלותה המשמש אותה להסעת ארבעת ילדיהם הקטינים ובנסיעות לטיפולים רפואיים להם היא זקוקה בשל מחלת לב קשה ומחלות נוספות בגינם נדרשת היא לטיפול חודשי בבית חולים בילינסון. המבקשים טוענים כי הציגו לחוקרי המשיבה את מקור הכספים לרכישת הרכב וטענו כי המדובר בכספים שהתקבלו ממכירת רכבים ומהלוואה שניטלה מהבנק על סך של 50,000 ₪. בבקשה צוין כי מסמכים התומכים בטענות אודות מצבה הרפואי של המבקשת צורפו לבקשה וכי תצהיר מטעם מי שעל פי הטענה מסר את הכספים למבקש יוצג במהלך הדיון. באשר לכספים, טענו המבקשים כי לא מתקיימת עילה לתפיסתם, הואיל ולטענתם אין מדובר בכספים העשויים לשמש לביצוע עבירה, וכי מדובר בכספים שהתקבלו ממכירת רכב ואינם יכולים לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה שנעברה על ידי אחר. כמו כן טענו המבקשים כי לא ניתן לחלט כספים אלה שכן הכספים שהתקבלו לא שימשו לצורך עבירה או כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה. על כן טענו המבקשים כי מידת הפגיעה בקניינם עולה על האינטרס הציבורי בתפיסה, וכי דין התפוסים לחזור לידם.