ה"ת 52371-05-13

רקע

1.בפני בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 68 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963.

2.ביום 27/5/13 הוגשה הבקשה מטעמו של מר חיים זרגריאן, בעל משק ובו לול מטילות במושב דובב (להלן: "המבקש"). הבקשה נסובה על חיפוש ותפיסה שנערכו בלול ביום 20/3/13, מהלכו תפסה המועצה לענף הלול (להלן: "המשיבה") כמות של 6985 ביצים, ששוֹוְיין – על פי הנטען בבקשה – 15,798 ₪ (להלן: "התפוס" או "התפיסה").

הבקשה המקורית טענה הן כנגד חוקיות החיפוש והן כנגד אי השבת התפוס/מתן פיצוי בגינו, אך בסופו של יום נותרה בפי המבקש רק הטענה השנייה.

עניינה של טענה זו נעוץ בסעיף 68 הנ"ל, ולפיו אם לא הוגש כתב אישום בתוך 40 יום מיום התפיסה, יוחזר הנתפס או שוויו.

טוען המבקש כי משחלפה תקופה זו ולא הוגש כתב אישום, יש לחייב את המשיבה בהשבת שווי התפוס.

3.תמצית תגובתה של המשיבה נסובה סביב העובדה כי החקירה בעניינו של המבקש טרם הסתיימה וכי משכך טרם קמה כל עילה המצדיקה את השבת התפוס או שוויו.

בתוך כך אישרה המשיבה את התפיסה ואת מכירת הביצים (משום טיבן) לשימוש תעשייתי.

4.בדיון שהתקיים ביום 24/3/15 הבהירה המשיבה כי ביום 20/1/15 הוגש כתב אישום כנגד המבקש בפני וועדת הקנסות, בהתאם לחוק.

עוד הוסיפה כי כל עוד ההליך תלוי ועומד ולא נשמעו בו הוכחות, אין למבקש יסוד להשמעת טענותיו, כאשר ברי כי אם יזוכה, אין חולק כי שווי התפוס יוחזר לו.

5.מנגד טען ב"כ המבקש כי מדובר בתקופת זמן ממושכת שאינה עומדת בהוראות סעיף 68 הנזכר, אף לא במקבילתה מפקודת סדר הדין הפלילי. עוד טען כי אין מחלוקת שהמבקש הינו הבעלים של התפוס – היות והביצים נתפסו במשקו – וכי בכל מקרה שווי התפוס צריך להיות מחושב על פי המקובל בשוק ביום המכירה, ולא כפי טענות המשיבה בעניין זה.