ה"ת 18422-01-15 דח'ללה נ' מדינת ישראל

ביום 25.1.15, ניתנה החלטת ביניים בבקשה להחזרת תפוס, כשהתפוסים המדוברים הם 16 טלאים.

באותה החלטה קבעתי כי החקירה נמצאת בעיצומה, ועל כן אפשרתי למשיבה לסיימה באין מפריע ובטרם החלטה לגופו של עניין. עוד קבעתי כי לדיון היום יוזמן כל טוען לזכות בטלאים.

טיעוני הצדדים

בדיון היום טענה המשיבה כי סיימה את חקירתה, ולהבנת המשטרה הטלאים אינם שייכים לטוען לזכות בהם – מר דורון וייצמן (להלן: "וייצמן").

המבקש שב וחזר על עמדתו, כפי שפורטה בבקשה ובדיון הקודם.

וייצמן טען כי התקשר למשטרה מידי יום ובקש שהטלאים יוחזרו לו, משום שהם שייכים לו, לאחר שקנה אותם באופן חוקי. לטענתו המוכר מכחיש את המכירה נוכח החשש מפני קנסות. לדבריו, קיימת שיחה מוקלטת בינו לבין המוכר, בה מציע לו המוכר טלאים יונקים והוא מאשר קנייתם.

דיון והכרעה

בהמשך לאמור בהחלטה מיום 25.1.15, המשיכה המשטרה בחקירת האירוע.

עיון בחומר החקירה שנאסף מאז ההחלטה הקודמת, מגלה כי נבדקה טענתו של וייצמן לפיה רכש את הטלאים שנתפסו בביתו, באופן חוקי ומסודר. המוכר הלכאורי נחקר וטען כי אכן מכר לוייצמן עשרה טלאים, מדובר בטלאים גמולים בני כשלושה חודשים, במשקל של 20-25 ק"ג האחד, מסוג דרופר, שצבעיהם כהים. לעומת זאת, בביתו של וייצמן נתפסו 16 טלאים בני 7-10 ימים, במשקל נמוך הרבה יותר, מסוג אחר ובצבעים שונים.

שני עדים נוספים, שעובדים עם המוכר, מחזקים את גרסת המוכר. שלושתם עמדו מאחורי גרסה זו גם בעימותים שנערכו בין כל אחד מהם לבין וייצמן.

וייצמן לא הציג במשטרה את השיחה המוקלטת אליה התייחס בטיעוניו לפניי, ולמרות שהזכיר במשטרה את השיחה עצמה, לא הזכיר קיומה של הקלטה כזו.