בפני בקשה להחזרת שני מטילי זהב, שקית גרגירי זהב בתפזורת, שטרות כסף ישראליים בסכום של 868,000 ₪, ענק זהב משובץ ביהלומים ו- 5 טלפונים ניידים (להלן: "התפוסים") וזאת מכוח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה") כשהמשיבה מתנגדת לבקשה.
בדיון שהתקיים בפניי היום, הודיע ב"כ המבקש הודיע ב"כ המבקש כי אינו חולק כי תפיסת התפוסים נעשתה כדין ואינו חולק, כי ענק זהב משובץ ביהלומים, אינו שייך למבקש. בנוסף הגיש מסמכים(נ/1-נ/3) וטען כי המבקש הוכיח באמצעות מסמכים כי משך את 868,000 ₪ (להלן: "הכספים") שנתפסו, מחשבונו בבנק הדואר ביום בו נתפסו התפוסים ע"י המשטרה, וכן טען כי המבקש עוסק בקניה ומכירת זהב ורכש את הזהב כדין ולפיכך, כיום אין הצדקה חוקית להמשך החזקת כספים והזהב על ידי המשיבה ויש להחזירם למבקש. עוד טען כי המבקש אשר בנוסף לעיסוקו בזהב הינו בעל ומנהל מרכולים, קורס כלכלית, מאחר ואינו יכול להזמין סחורה למרכולים ואינו יכול לכבד שיקים לספקים ולשלם תשלומים שונים וכן אינו יכול למכור את הזהב שנתפס.
המשיבה הודיעה בדיון היום, כי אין לה התנגדות להשיב את ענק הזהב המשובץ ביהלומים לבעליו החוקי, בכפוף להצגת מסמכים. ביחס לתפוסים האחרים, התנגדה המשיבה להחזרתם. המשיבה הציגה לבית המשפט קלסר שביקשה שיישאר סודי, ובו שני דוחות סודיים (במש/1 ו- במש/2), מסמך נוסף סודי במש/3, וכן חומר חקירה הכולל הודעות באזהרה של המבקש ואחרים, הודעות שנגבו שלא באזהרה, חשבוניות שונות ומסמכים שונים שסומנו במש/4 עד במש/30. בהתנגדותה לבקשה, בדיון ביום 6.12.15 ובדיון היום, טענה המשיבה כי שני מטילי זהב, שקית גרגירי זהב בתפזורת (להלן:"הזהב") והכספים שנתפסו מקורם בביצוע עבירות , ניתנו כשכר לביצוע עבירות , החקירה בעיצומה וטרם הסתיימה וקיים חשד סביר כי המבקש ביצע עבירות על פי סעיף 117 (ב) לחוק מס ערך מוסף, עבירות על פי חוק הלבנת הון וכן עבירות על פי חוק העונשין שעניינן קבלת נכסים שהושגו בפשע או במרמה.
ביחס לזהב ולכספים שנתפסו, לא ניתן להחזירם למבקשים והמשיבה תשקול לבקש לחלטם.
ביחס לטלפונים שנתפסו ,ניתן יהיה להחזיר את הטלפונים לאחר בדיקת הטלפונים וכשניתן יהיה להחיש את בדיקת הטלפונים באם המבקש ימציא למשטרה את הקוד הסודי של הטלפונים שכן המציא קוד סודי שגוי .
דיון והכרעה:
סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט- 1969 (להלן: "הפקודה") קובע: "רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה או עומדים לעבור עבירה או שהוא עשוי לשמש ראייה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע העבירה או כאמצעי לביצועה".
עפ"י הפסיקה, על ביהמ"ש לבדוק אם נתקיימה אחת מחמשת החלופות העשויות לשמש מקור סמכות למשטרה לתפיסת החפץ לפי סעיף 32 א' לפקודה. באם ביהמ"ש יקבע, כי התשובה הינה חיובית, יש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסת החפץ בידי המשטרה ואם כן, האם ניתן להגשים את תכלית התפיסה באמצעות שחרור החפץ בכפוף להגבלות מידתיות שתגשמנה את תכלית התמונה בתפיסה, בד בבד עם מיתונה והחלשתה של הפגיעה בזכות הקניין של האדם, דהיינו, על ביהמ"ש לבדוק אם קיימת חלופת תפיסה שתגשים את מטרת התפיסה בדרך שתיפגע פחות בזכות קניינו של בעל הזכויות בנכס.
(ראה לעניין זה בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 12.3.2006).
לאחר שעיינתי בבמש/1 עד במש/30, מצאתי כי ככל שהדבר נוגע לשלב זה, קיים חשד סביר, כי הזהב והכספים שנתפסו מקורם בביצוע עבירות. עוד מצאתי, כי מאז תפיסת התפוסים, ביום 15.11.15, פעלו המשטרה ורשויות מע"מ באופן נמרץ, ביצעו פעולות חקירה רבות, אולם מדובר בחקירה מורכבת וסבוכה אשר לא הסתיימה, ויש לאפשר לרשויות החקירה להשלים את החקירה ולא ניתן בשלב זה להחזיר את הזהב והכספים למבקש.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.