ה"ת 11432-09-14 אלרייאט ואח' נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה להחזרת תפוס. המדובר בכספים בסכום של כ- 1,750,000 ₪ שנתפסו במהלך חיפוש שנערך על פי צו שופט, ואשר ניתן לאור חשדות להחזקת אמל"ח.

נגד המבקשים תלוי ועומד כתב אישום המייחס להם עבירות מרמה שונות, ולמבקש 1 מיוחסות גם עבירות מס. בכתב האישום הצהירה המשיבה כי תבקש לחלט את הכספים בסיומו של ההליך הפלילי לפי סעיף 39 בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969 [להלן: "הפקסד"פ"]. עילת התפיסה וההחזקה היא לשם חילוט הכספים.

לאחר שעיינתי בבקשה, שמעתי טענות הצדדים ועיינתי בפסיקה שהוגשה לי, לא שוכנעתי כי ניתן יהיה להורות על חילוט הכספים, ועל כן אני מקבלת את הבקשה ומורה על החזרת הכספים התפוסים, והכל מן הנימוקים שלהלן.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

1.נגד המבקשים תלוי ועומד כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 418 סיפא ו- 420, 244, 245(א) בחוק העונשין התשל"ז 1977 [להלן: "חוק העונשין"] בהתאמה.

למבקש 1 מיוחסות גם עבירות של הגשת דו"ח כוזב - 3 עבירות לפי סעיף 220(2) בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 [להלן: "פקודת מס הכנסה"], ניהול ספרי חשבונות כוזבים - 4 עבירות לפי סעיף 220(4) בפקודת מס הכנסה, וערמה ותחבולה - 4 עבירות לפי סעיף 220(5) בפקודת מס הכנסה.

2.בקצרה יש לציין כי בכתב האישום נטען שהמבקש 1, עבד כרופא שיניים עצמאי בתקופה הרלוונטית, ודיווח דיווחים כוזבים לרשויות המס באשר לגובה הכנסותיו בשנים 2011-2013, וכי באותה תקופה היתה לו הכנסה נוספת ממקור שאינו ידוע למאשימה או מעסק שאינו ידוע למאשימה, או מכל רווח או השתכרות אחרת שהניבו הכנסה חייבת במס. נטען שבשל הימנעותו של המבקש 1 לדווח על הכנסותיו צבר סכום של 1,750,000 ₪ במזומן. עוד נטען בכתב האישום כי לאחר מציאת הכסף במהלך החיפוש הנדון, קשרו המבקשים קשר לשבש את החקירה ולהוליך את המשטרה שולל, בטענה כי מקור הכסף הינו בירושה אותה העבירה אם המבקשים לידי המבקש 1 לשם שמירה וחלוקה לאחר מותה לכלל האחים. המבקש 2 הציג מסמך הנחזה להיות צוואה כאמור לחוקרי המשטרה. המבקש 2 פנה לאחיו ולאחיותיו מתוך ציפייה כי יוזמנו לחקירה, והדיח אותם למסור הודעה שקרית במשטרה, וזאת כדי להכשיל את החקירה הפלילית. המבקש 1 ביצע בירור עם אחיו ואחיותיו לאחר שאלה נחקרו במשטרה, ומחוץ לחדר החקירות באשר לגרסה שמסרו, ובהמשך עדכן המבקש 1 את המבקש 2 לגבי אמרותיהם של האחים במשטרה.

3.צו החיפוש שהוצא, לא ניתן על רקע החשדות לעבירות מס אלא על רקע חשד לביצוע עבירה של החזקת אמצעי לחימה וניתן לפי סעיף 23(1) בפקסד"פ ואצל המחזיק שאקר חסן הוא המבקש 1. על הבית בוצעה הצבעה, כך עפ"י הצו. במסגרת החיפוש, כך נטען בבקשה, פורקה רצפת בטון באחד ממחסני הבית ושם נמצאו הכספים התפוסים.

4.ב"כ המבקשים קובלים כנגד חוקיות החיפוש, בין היתר לאור העובדה כי צו החיפוש ניתן בחשד להחזקת אמצעי לחימה ולשם תפיסת אמצעי לחימה ובנסיבות אלה אין סמכות לתפוס את הכספים, אלא לפי סעיף 24 בפקסד"פ, או אז היה צורך להביא את הכספים בפני בית המשפט שנתן את צו החיפוש כדי שייתן הוראות מה ייעשה בהם. עוד קובלים ב"כ המבקשים כנגד העובדה כי במהלך החיפוש נכחו בניו של המבקש 1 בלבד ולא המבקש, כי העילה לביצוע החיפוש, החשדות והסמכות לתפיסת הכספים לא צוינו בפני העדים שנכחו בחיפוש - ובנסיבות אלה אין כל בסיס חוקי להחזקת הכספים.

5.ב"כ המשיבה מנגד טוען כי מתוך הראיות בתיק החקירה עולה כי מדובר בחיפוש שנערך באופן חוקי לכאורה, וכי כל הטענות באשר לאופן עריכת החיפוש מקומן במסגרת ההליך העיקרי ובחקירת העדים הרלוונטיים, כי בניו של המבקש 1 אשר שהו בבית במהלך החיפוש ממלאים תפקידו של תופס ושל עד ועל כן מדובר בחיפוש שנערך בפני עדים ובנסיבות העניין תפיסת הכספים הינה חוקית.