ה"פ 8659-10-14 ברש ואח' נ' אינווסטנט בע"מ ואח' - פסקדין

1.לפניי עתירה למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעים הינם בעלי חלק מהמטלטלין המצויים בדירה שבה מתגורר התובע 1 בשכירות ברחוב ירושלים בכפר סבא (להלן: "הדירה") .

רקע עובדתי

2.התובע נמנה על בעלי מניותיה של חברת איי.בי.או. יזמות טכנולוגית בע"מ ונמנה על מנהליה יחד עם אחיו . החברה הנ"ל מחזיקה ב- 80% ממניות התובעת ובין מנהלי האחרונה נמנה אחיו הנ"ל של התובע יחד עם אחרים.

3.הנתבעים 1 ו-3 הם נושי הנתבע 2, אבי התובע שנקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל לרבות עיקול המטלטלין הנ"ל. הנתבעת 1 הטילה את העיקול על המטלטלין בדירה הנ"ל עוד ב-22.4.12 כשלגרסתה הדירה משמשת את הנתבע 2 ובני ביתו לרבות התובע.

4.בחודש נובמבר 2013 אוחדו תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד הנתבע 2 ולאחר שלא עמד בצו חיוב בתשלומים פוזר תיק האיחוד וההליכים בתיק ההוצאה לפועל לרבות של הנתבעת 1 שופעלו .האחרונה פנתה אל רשם ההוצאה לפועל בבקשה לצו הוצאת המעוקלים שהם לטענתה מטלטלי הנתבע 2 כחייב, ובין אלו הוצאו חלק מהמטלטלין שהחזרתם התבקשה ומכירתם עוכבה עד למתן פסק דין בתובענה.

גם הנתבעת 3 הטילה עיקול ברישום על המטלטלין הנ"ל בחודש אוגוסט 2014.

5.התובעים הציגו הסכם שכירות בלתי מוגנת מיום 1.9.13 לו צורף נספח, שאינו חתום המפרט רשימה של תכולת הדירה שהושכרה לתובע וכן חשבוניות שונות בדבר רכישת מטלטלין ע"י התובעת בכתובת שונה מכתובת הדירה, ובין אלו נמנו חשבוניות בדבר רכישת מכונת צילום, על רכיביה, 2 מסכי סמסונג 22, מסך פלזמה, וכורסת מנהלים.

לטענת התובעים שוכר הדירה מבעליה הוא התובע ואילו הנתבע 2 מתגורר בה יחד עם בנו לאחר שעבר אירוע מוחי והוכרז בעל 100% נכות ומצוי בשיקום. המטלטלין בדירה שייכים לתובעים ולא לנתבע 2 בין מכח הסכם השכירות ובין מכח רכישות שבוצעו ע"י התובע ועבור התובעת בהתאמה.

בנוסף נטען, כי חלק מהמטלטלין שהוצאו שייכים לבעל הדירה ונמנו על תכולת הדירה שהושכרה לתובע על פי הסכם השכירות, משכך ועל פי סעיף 22 (ה) לחוק ההוצאה לפועל יש להכריז בהתאם על הבעלות במטלטלין.

6.לטענת הנתבעת 1הבקשה נגועה בחוסר תום לב משווע תוך שהמבקשים מסתירים מידע חיוני מבית המשפט. התובע פנה ביום 7.9.14 לרשם הוצל"פ בבקשה להשבת המיטלטלין ולעיכוב הליכים במשך 90 יום, אך במקום להמתין לתגובתה, כקבוע בהחלטת כב' רשם ההוצל"פ מיום 7.9.14, מיהר והגיש בקשה להשבת המיטלטלין ולסעד הצהרתי מבית משפט זה- וזאת מבלי שהתקבלה קודם החלטת כב' רשם הוצל"פ בעניין.

זאת ועוד, אין ליתן אמון בראיות שהוצגו ע"י התובעים מכמה טעמים:

ראשית, קיימות סתירות רבות בין בקשתו של התובע אשר הוגשה לכב' רשם ההוצל"פ ובין התביעה אשר הוגשה לבית משפט זה. בעוד שעתה טוען התובע כי הציוד המעוקל שייך לו ולתובעת, הרי שבבקשתו לתיק ההוצל"פ טען כי הציוד שימש את אביו הנכה.