ה"פ 8069-05-14 ארנון - פז (1985) בע"מ נ' עורכי הדין ואח'

רקע קצר

1.לתיאור הרקע העובדתי, המחלוקת ועיקר טענות הצדדים אני מפנה למען הקיצור להחלטתי בבקשה למתן סעדים זמניים מיום 8.7.14 (הבקשה נדחתה).

בקצרה אומר, כי הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת הארכתו/ביטולו של הסכם ההתקשרות שנעשה ביניהם ביום 6.4.09, להקמת והפעלת מועדון צרכנים, למשך תקופת הארכה הראשונה של שנתיים נוספות מתום תקופת ההתקשרות המקורית (1.6.14).

ביום 29.1.14 הודיעו המשיבות למבקשת על ביטול ההסכם.

המבקשת טוענת, כי לא התקיימו העילות הנקובות בהסכם למתן הודעת הביטול, מאחר שהיא עמדה ביעדים שנקבעו ומאחר שלא היתה כל הפרה יסודית, או אף הפרה אחרת מצידה, ואפילו אם היתה הפרה, לא ניתנה לה ארכה לתיקונה, כקבוע בהסכם.

בתובענה זו מתבקש בית המשפט להורות, כי הודעת הביטול שניתנה על ידי המשיבות בטלה, ועל כן מחויבות המשיבות בביצוע ההסכם.

המשיבות בכתבי התשובה שהגישו מבקשות לדחות את התובענה.

לטענתן, ההסכם בוטל על ידן כדין, משום שהמבקשת לא עמדה ביעדים שנקבעו בהסכם ומשום שהיא הפרה את ההסכם הפרה יסודית בכך שהיא לא העבירה להן דיווחים מוסמכים ושוטפים בדבר ההכנסות והרווחים ולא העבירה להן את חלקן ברווחים.

2.יחד עם התובענה הגישה המבקשת גם בקשה למתן סעדים זמניים, לכך שהודעת הביטול לא תכנס לתוקפה ולכך שייאסר על המשיבות להתקשר עם צד שלישי לניהול מועדון צרכנות דומה, וזאת עד למתן פסק דין בתובענה.

הבקשה נדחתה בהחלטתי הנ"ל ומהנימוקים שפורטו בה.

בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטתי הנ"ל נדחתה בהחלטת בית המשפט העליון מיום 10.8.14 (רע"א 4884/14).

להלן אדון בשלוש בקשות שהגישו המשיבות.

יצוין, כי הבקשות הוגשו לאחר מתן החלטתי בבקשה למתן סעדים זמניים, אך לפני שניתנה ההחלטה בבקשת רשות הערעור.

הבקשה להפקדת ערובה להוצאות המשפט

3.המשיבות מבקשות לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט, אם התובענה תידחה, וזאת בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות).