ה"פ 7519-02-16 אחד העם 20 בע"מ נ' שמש ואח'

לפניי בקשה לצו מניעה זמני, שיאסור על המשיבים לממש ערבות בנקאית אוטונומית על סך 850,000 ₪ שניתנה להבטחת חיובי המבקשת בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, מיום 9.9.2013 (להלן: "ההסכם").

על פי ההסכם, נדרשו המשיבים לפנות חנות שבה החזיקו בדיירות מוגנת, ושהייתה חלק מבניין לשימור שאותו רכשה המבקשת. המבקשת התחייבה למסור למשיבים את החזקה בחנות שמונה עשר חודשים מיום שיפנו אותה, ולשלם למשיבים תשלום חודשי קבוע בסך 4,000 ₪ בכל התקופה שבה לא יהיו בנכס. הנכס פונה, כך על פי הבקשה, ביום 24.4.2014 (ולפי התשובה – 27.4.2014), כך שפרק הזמן בן 18 החודשים אמור היה להסתיים בחודש אוקטובר 2015 – לפי שיטת המשיבים ביום 27.10.2015. אין מחלוקת בין הצדדים, כי גם במועד כתיבת החלטה זו, שלושה חודשים וחצי לאחר תום תקופת 18 החודשים, טרם הושלם שיפוצו של הנכס, ועל פי דברי ב"כ המבקשת בדיון לפניי, האיחור הכולל במסירת החזקה צפוי לעמוד על שמונה או תשעה חודשים (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 21).

משכך, פנו המשיבים, באמצעות בא כוחם, אל הבנק הערב ביום 28.1.2016 ודרשה את מימוש הערבות. יוער, כי בתכתובות שבין הצדדים, שהחלו בחודש אוקטובר 2015, וביתר שאת בנובמבר 2015, התריעו המשיבים על כוונתם לממש את הערבות ככל שלא יושג הסדר בין הצדדים.

לטענת המבקשת, מימוש הערבות נעשה בניגוד להוראות ההסכם, באשר על פי סעיף 18 להסכם, הקובע כי:

"בהעדר הסכמה בין הצדדים בכל עניין נשוא הסדר זה, ולמשך התקופה של 15 שנה מיום קבלת החזקה במושכר החדש, תוכרע כל מחלוקת בין הצדדים על ידי בורר, וזאת תוך 60 יום מיום פניית מי מן הצדדים."

עוד טוענת המבקשת, כי האיחור במסירת החזקה נובע מנסיבות שאין בידיה שליטה עליהן, וכי פרט לאי-מסירת החזקה, עמדה היא בחיוביה החוזיים. על כן טוענת המבקשת כי מתקיים החריג למימוש ערבות בנקאית המצדיק את מניעת המימוש.

הבקשה נדונה לראשונה במסגרת תורנות מחוץ לשעות העבודה, וכב' השופטת לימור רייך הורתה, ביום 3.2.2016 על העברת הבקשה לתגובה, וביום 4.2.2016 על עיכוב החילוט עד יום 13.2.2016 מהנימוקים שנתנה בהחלטתה.

במסגרת החלטתי מיום 7.2.2016 הוריתי לצדדים להבהיר, במסגרת תגובותיהם, אם ניתן להכריע בבקשה על יסוד הכתובים, אך לאור התנגדות שני הצדדים, התקיים דיון לפניי היום, 15.2.2016.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה, ולאחר ששמעתי טיעונים בעל פה במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, אין בידי להיעתר לבקשה.

ההלכה הנוהגת בעניין ערבות בנקאית אוטונומית (ואין חולק כי זה אופיה של הערבות בענייננו) היא ברורה וחד משמעית:

"ערבות בנקאית אוטונומית הינה ערבות בעלת מעמד עצמאי המנותקת מעסקת היסוד שבמסגרתה נמסרה. מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית על ידי הנערב מותנה בהתקיימות תנאי הערבות עצמה, אולם המימוש אינו תלוי בהכרעה במחלוקות שמקורן בעסקת היסוד. כך מוגשמת תכליתה של הערבות הבנקאית האוטונומית שהיא להבטיח את פירעונם של חובות במהירות ובפשטות ועל ידי כך להגביר את היציבות והוודאות בחיי המסחר." (בר"ם 11411/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה 'דרום יהודה' נ' חברת חופרי ר. אבוקוש בע"מ (11.6.2006, להלן: "עניין איגוד ערים")