ה"פ 71308-11-16 לוי(המנוח) ואח' נ' היכלי בידור בע'מ ואח' - פסקדין

בקשה לעיכוב הליכי פינוי, שכל תוחלתה אכן להוסיף, להמשיך ולעכב הליכי פינוי, בלא סיבה נראית לעין.

1.ברקע הדברים, בתמצית: נדבך נוסף במחלוקת רבת השנים וההיקף בעניין פינוי ב"כפר סומייל" שבמרכז תל-אביב. המשיבה 1 ("המשיבה"), שמכרה בינתיים את זכויותיה למשיבה 2, פועלת כמוסכם ביניהן מזה שנים להביא לפינויים של מחזיקים שונים מן המקרקעין, לרבות בחלקה 38 גוש 6216 ("החלקה"). היא אוחזת בידה פסק דין בהליך שנקטה עוד בשנת 1992 (ואף הוא אינו הראשון), וסופו (או מה שאמור היה להיות סופו) בפסק דין שניתן בשנת 1998, שבו ניתן צו בלתי מותנה לסילוק ידה של גב' פרחיה לוי (שהלכה מאז לבית עולמה, בשנת 2001; להלן: המנוחה) ועזבונות הוריה מן החלקה (ת"א 527/92; להלן: פסק הדין לפינוי). ערעורים כשלו, צו הפינוי בעינו, אך המנוחה לא פעלה מכוחו, גם לא אלו שבאו אחריה. יוער כי הליך מקביל, שזיקתו המדויקת לא נתחוורה, התקיים גם בעניינו של אחיה של המנוחה, מר אברהם עבודי, ביחס לאותה חלקה, סופו בצו פינוי (ת"א 2733/96) אך לא בפינוי בפועל כי אם בהליכים מגוונים אחרים עד עצם היום הזה.

2.המשיבה החליטה בשנת 2014 לפעול למימושו של פסק הדין לפינוי בעניינה של המנוחה. ברם בידה לא אחזה עוד בפסק דין מקורי, בר ביצוע בהליכי הוצל"פ. היא פנתה אפוא לבית משפט בבקשה לשחזור פסק הדין (בש"ז 6971-10-14; להלן: הליך השחזור). המשיבים לאותה בקשה – עזבונה של גב' לוי ועזבונות הוריה, הם הנתבעים בהליך המקורי. עו"ד קלמן קרני, מי שייצגם גם בעת ההליכים בשנות ה-90' של המאה הקודמת ומי שמייצג את המבקשים גם בהליך שלפנינו, ייצג את עזבונה של גב' לוי המנוחה ואת אלו של הוריה גם בהליך השחזור. העזבונות (ונניח כאן למעמדם המשפטי) הביעו התנגדותם לשחזור התיק, כאשר תצהיר תמיכה בה מטעם אחיה של המנוחה, מר אברהם עבודי, ולא מי מן המבקשים הנוכחיים (נספח 1ח לבקשה). משלב מסוים בשנת 2015 חדלו העזבונות מלהשתתף בהליך המשפטי, עו"ד קרני לא הגיש עוד תגובות, והוא מסביר בשם שולחיו עתה: "מאחר ולא היה בידיו יפוי כח מהעזבונות". תוצאת הדברים: ביום 23.6.15 ניתנה החלטה כמבוקש, כזו המאשררת למעשה את מקוריות פסק הדין לפינוי (נספח 1ב לבקשה כאן). ניתן להבין כי ניסיון לבצע את פסק הדין בהליכי הוצל"פ לא צלח, וכי המשיבה פנתה בבקשה נוספת בהליך השחזור, לחתימת פסיקתה שבה תיתוסף תעודת הזהות של המנוחה והכתובת (ארלוזורוב 89 ת"א) של החלקה; שוב, בלא התנגדות של העזבונות בשלב זה. פסיקתה נחתמה לבסוף ביום 16.10.2015 (נספח 1א לבקשה). על יסוד אלה פעלה המשיבה להביא לפינוי החלקה מיושביה, עד הנה בחוסר הצלחה.

3.המבקשת עתרה לרשויות ההוצל"פ להמצאת צווי פינוי לצורך ביצוע פסק הדין, פרט למנוחה גם לשניים אלה: ה"ה צחי לוי ("צחי") ומרדכי לוי ("מוטי"), המבקשים 3-2 כאן, נכדיה של המנוחה, ובניו של המבקש 4, מר אורי לוי ("אורי"). הטעם לכך: בהתאם לצו הירושה של המנוחה, היא הורישה את "זכויותיה" (שלפי פסק הדין בהליך הפינוי – אין לה כלל ועיקר) לנכדה צחי, ולו בלבד. בפועל, מצאה המבקשת, מוטי הוא המתגורר בנכס. מכאן בקשתה לצווי הפינוי, שאכן הופקו. פינוי נקבע ליום 18.7.16 (נספחים 2א-2ג לבקשה). המבקשים הגישו בקשה לעיכוב הליכי הפינוי. את הבקשה לא צירפו בתחילה לבקשה לסעד זמני שהגישו כאן, וצירפוה לבסוף רק בהתאם להחלטותיי (נספח 4 להבהרה מיום 8.12.16). הבקשה התמקדה בענייני שיהוי נטען בביצוע פסק הדין. היא הובילה לעיכוב ביצועו של הפינוי שנקבע ליום 18.7.16 עד לקבלת תגובת המשיבה (נספח 14 לבקשה). לאחר קבלת תגובת המשיבה, שחלקה על טענות המבקשים, קבעה רשמת ההוצל"פ בהחלטתה מיום 18.10.16 את הפינוי ליום 1.12.16, על מנת לאפשר למבקשים בפרק זמן זה לפנות לבית המשפט המוסמך ולקבל צו עיכוב פינוי (נספח 15 לבקשה). מן הבקשה עולה כי נקבע לבסוף פינוי גמיש, בין ימים 1.12.16 ו-31.12.16 (נספח 1 לבקשה).

4.בצהרי 30.11.16, ממש ערב מועד הפינוי המצוין בהחלטה מיום 18.10.16 (שבפועל הפך למועד הראשון בפינוי הגמיש), פנו המבקשים בבקשה לצו של "עיכוב ביצוע פסק הדין [לפינוי, כפי שאושר בהליך השחזור] ו/או על עיכוב הליכי פינוי ו/או על צו מנעה זמני למניעת הליכי פינוי [בתיק ההוצל"פ]". זאת בגדרי תובענה הקוראת לפסק דין הצהרתי בעניין בטלות פסק דין, או פסקי דין, או קבלת צו מניעה קבוע, או ביטול הליכי פינוי, או צו קבוע למניעתם, או צו שיאסור למנוע מן המשיבות להשתמש בבית או לבצע בו עבודות, או במקרקעין צמודים לו, לשון כתב התביעה (במבוא ובפסקת הסעד) וזאת אם ננסה לתמצת. מה עילת התביעה קשה לפענח מכתב התביעה, שעיקרה סקירה של אירועי העבר, כאילו אין פסק דין לפינוי בעולם. אך דווקא בבקשה צוינו, לאחר 15 עמודים, שלוש מעין-עילות: ביטול פסק דין משיקולי צדק משניתן במרמה או שנתגלו ראיות חדשות; פסיקתה שנחתמה שלא כדין עת כללה תוספת תעודת הזהות וכתובת המנוחה; ומתן הפסיקתה במעמד צד אחד.

5.הבקשה הובאה בתחילה לפני שופט תורן, ומשם הועברה לעיוני ביום 1.12.16. נוכח עיתויה הבעייתי של הבקשה ומגוון ליקויים בה (ועל חלקם עוד נעמוד כאן) לא ראיתי ליתן צו במעמד צד אחד, גם מתוך ידיעה כי משמעות האמור אפשר שתהיה פינוי קודם לבירור הבקשה לסעד זמני. הוריתי על קבלת הבהרות שונות מן המבקשים. אלו הוגשו. 6.לאחר עיון בבקשה ובהבהרות שנמסרו והובאו לעיוני, מצאתי כי דין הבקשה לסעד זמני להדחות, זאת בלא צורך בתגובת הצד שכנגד. אבאר בתמציתיות.

6.שיהוי: בקשות לסעד זמני יש להגיש במועדן. השגות על החלטות שיפוטיות יש להגיש במועדן. בקשות לעיכוב הליכי הוצל"פ המוגשות – תדיר בכוונת מכוון – ברגע האחרון ממש, ותכליתן הנחזית להציב את בית המשפט בסד זמנים בלתי אפשרי שיחייבו ליתן סעד ארעי וכך לסכל פינוי, לא תיענינה בנקל.

7.כאן: נפתח בכך שההליכים המשפטיים היו לכאורה ידועים למבקשים מזה זמן. אין טענה שלא ידעו על צו הפינוי, זה משנת 1998; שממילא לא ביצעו. אין כל טענה שהמבקשים 4-2 לא ידעו על פסק הדין לפינוי מעת שניתן. בנוסף, המבקש 4, אורי, בנה של המנוחה, אף קיבל מכתב התראה מן המשיבה בחודש נובמבר 2014 (נספח 5 לבקשה). הוא אמנם מנסה לאחוז בטענה שמדובר במכתב שהתריע כי המשיבה תנקוט הליכים משפטיים לפינוי מן החלקה; עיון במכתב אינו מאשש טענה זו כלל ועיקר, שכן המשיבה בפנייתה לאורי, כמו גם יתר ארבעה בניה של המנוחה, אזכר קיום חובות כספיים של המנוחה (ולכאורה ביחס לאלה באה התראת נקיטה בהליכים משפטיים), לצד החובה לפעול לביצוע פסקי הדין לפינוי שניתנו כבר. אורי, אם אכן הוא היושב במקרקעין, לא הקים כל קול מחאה בשנתיים מאז המכתב.

8.בנוסף, הליך השחזור של פסק הדין לפינוי אף הוא לכאורה ידוע למבקשים 4-2, כך גם סופו, בהחלטות מיוני 2015 ומאוקטובר 2015. עזבונה של המנוחה הביע הרי התנגדותו הנמרצת להליך שחזור התיק, שהחל בשנת 2014. העובדה שבשלב מסוים חדל עו"ד קרני להגיש תגובות אינה שוללת ידיעה על ההליך. ההסבר של המבקשים שלפיו עו"ד קרני לא הגיש תגובות כיוון ש"לא היה בידיו יפוי כח מהעזבונות" (ס' 6 לבקשה) נעדר כל פירוט, הסבר או תימוכין. אם הגישו עזבונות המנוחה והוריה תגובות עד אז באמצעות בא כוחם, כיצד עשו כן? ומתי פקעו ייפויי הכוח? בכל מקרה, אין כל טענה של ממש של המבקשים כי לא קיבלו את המידע על הליך השחזור מעו"ד קרני – מי שמייצג את המנוחה וכל בני משפחתה בהליכים אלה במסירות ובעקביות ראויות להערכה משך עשרות שנים, בהליכי הפינוי, בהליך השחזור, ובהליך הנוכחי. לכאורה, המבקשים יודעים לא רק על פסק הדין לפינוי אלא גם על הליך השחזור ותוצאותיו, והחרישו משך כשנה עד שהגיעה עת פינוי.