ה"פ 6853-10-14 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ' ה' ואח'

1. המבקשת הגישה תביעה בדרך של "טען ביניים" להכריע במחלוקת שנתגלעה בין הטוענים בדבר קצבת הזקנה המשולמת מקרן הפנסיה אשר בניהול המבקשת ואשר הכספים בה רשומים על שם הטוען. המבקשת עותרת לקבוע למי מבין שני הטוענים עליה לשלם את המחצית השנייה של קצבת הזקנה הרשומה על שם הטוען.

2. הטוען והטוענת נישאו זה לזה בשנת 1964. הטוען, על פי דבריו, החל לחסוך בקופה אשר בניהול המבקשת לאחר נישואיו. בשנת 2000 בקרוב, ונוכח משבר בחיי הנישואין החלו הליכים משפטיים בין הצדדים. בשנה זו הגישה הטוענת תביעה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה ובשנת 2001 הוגשה על ידה תביעה רכושית.

3. בדיון מיום 23/3/2005, הודיעו ב"כ הטוענים דאז כי הגיעו להסכמה לפיה "החל ביום 1/4/05 יפסיק הנתבע לשלם מזונות לתובעת וממועד זה תקבל התובעת מחצית הפנסיה שמקבל הנתבע. מוסכם כי תיק המזונות בבית הדין יבוטל". הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק-דין חלקי.

4. ביום 26/10/07 ניתן פסק-דין בתביעה הרכושית. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי "אשר לנכסים האחרים שנצברו במהלך הנישואין, כמו המגרש והפנסיה, מסכים האיש כי הם נכסים משותפים. לעניין הפנסיה ניתן פס"ד חלקי ביום 23.3.05" (סעיף 18 לפסק הדין). בשולי פסק הדין , בחלקו האופרטיבי, שוב הודגש כי פסק דין חלקי בעניין זכויות הפנסיה ניתן ביום 23/3/05.

5. הטוענים חתמו על הסכם גירושין ביום 14/6/11. בני הזוג התגרשו ביום 19/7/11.

6. הסכם הגירושין לא כלל הוראה מפורשת באשר לכספי הקרן, ומאידך נכתב בסעיף 20 לו כי ההסכם "מסדיר סופית כל שאלה רכושית ו/או ממונית ו/או אחרת הנוגעת לבני הזוג ולרכושם ואין ולא תהיה למי מהם כלפי האחר כל טענה ו/או תביעה כספית ו/או רכושית מסוג כלשהוא, בין קיימות ובין עתידיות".

7. הטוען הגיש ב7/12/11 תביעה לבית הדין הרבני בה טען כי עליו לקבל את מלוא הקצבה . הטוען נימק את בקשתו ב2 נימוקים; האחד, כי הקצבה שולמה חלף מזונותיה והשני, כי בהסכם ויתרה הטוענת על זכויותיה בקופה, באשר הסכם הגירושין אינו מאזכרן.

8. הטוענת לא העלתה טענה של חוסר סמכות בפני בית הדין הרבני. ביום 22/8/13 נתקבלה תביעתו של הטוען ברוב דעות; כב' הדיין שינדלר קבע כי אין בהסכם הגירושין ויתור או מחילה של האישה על זכויות הפנסיה, ויש לדחות את עתירת הגרוש שכן "האישה גבתה ישירות מקרן הפנסיה את חלקה וזאת במסגרת חלוקה רכושית שנעשתה בבית המשפט שהעניין היה בסמכותה ומתוך השטר מוכח שהאישה קיבלה כסף רק עבור מחצית הבית ולא עבור כל דבר נוסף". כב' הדיינים זמיר ובן מנחם קיבלו את התביעה כאשר הם קובעים כי העברת מחצית הקצבה נעשתה חלף מזונות ומשבטל החיוב במזונות אין עוד חובה להעביר כספים אלו לאישה.

9.ביום 22/8/13 חתמו כב' הדיינים על צו המורה למבקשת להפסיק העברת מחצית הקצבה לידי האישה.