ה"פ 67631-11-16 תחנת דן בני ברק בע'מ ואח' נ' דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ - פסקדין

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לקזז, להפחית או לעכב בידיה כספים המגיעים למבקשות בגין דמי שכירות ועמלות במסגרת הסכמי שכירות שנכרתו ביניהן.

המדובר בחוזי שכירות לפיהם שוכרת המשיבה מקרקעין המצויים ברח' ז'בוטינסקי ברמת-גן ומפעילה בהם שתי תחנות דלק.

יחסי השכירות בין הצדדים התנהלו באופן תקין עד שלאחרונה החלו עבודות הרכבת הקלה בציר ז'בוטינסקי ברמת-גן, עבודות אשר מונעות גישה לחלק מהכניסות אל תחנות הדלק.

לטענת המשיבה, הדבר גרם לירידה משמעותית בהכנסות תחנות הדלק ולכן ביקשה להפחית את דמי השכירות, הן הקבועים והן המשתנים, אותם היא משלמת למבקשות.

הצדדים ניסו לנהל מו"מ על מנת להגיע להבנות אך לאחר שהמשיבה סברה כי המו"מ אורך זמן רב מדי, החליטה לפעול על דעת עצמה ולהפחית את דמי השכירות באופן חד צדדי. את דמי השכירות שאמורים היו להשתלם בחודש נובמבר 2016 כלל לא שילמה ובנוגע לדמי השכירות האמורים להשתלם החל מחודש ינואר 2017, הודיעה למבקשות כי בכוונתה להפחית אף מהם, מבלי שנקבה בסכום כלשהו.

מכאן, בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לפעול כפי שהודיעה.

ההליך העיקרי הוגש כהמרצת פתיחה לסעדים הצהרתיים בדבר חובת המשיבה לקיים את החוזים שבין הצדדים כלשונם ללא זכות לקיזוז או עיכוב כספים.

הכרעה

בבקשה לצו מניעה שיאסור עיכוב כספים, יש למעשה בקשה אופרטיבית המורה על העברת כספים בהתאם לחוזה ולכן המדובר בצו עשה. ההבחנה בין "צו מניעה" לבין "צו עשה" נעשית בדרך כלל על מנת להגיע למסקנה בדבר משמעותו של הצו המתבקש. האם הוא בא לשמר מצב קיים או לשנותו?

אולם, כאשר נתקלים אנו במקרה בו דווקא צו עשה הוא כזה שיש בו כדי לשמר מצב קיים, ההבחנה בין השניים אינה כה עקרונית.

עמדה על כך כב' השופטת שבח בת.א 15811-07-15 לינום בע"מ נ' אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ, בסיפא של סעיף 9 להחלטתה מיום 18.8.15, בבקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על קיזוז כספים המגיעים למבקשת במסגרת פרויקט בניית מסילת הרכבת לירושלים.

עמד על כך גם כב' השופט דנציגר ברע"א 5711/12 נ. מצה בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, שם נדונה סוגיה דומה לזו שבפני אלא ששם הגורם החיצוני שהשפיע על רווחיות תחנת הדלק היה צו שהוציא שר האוצר, המשנה את אופן קביעת המחיר המירבי לליטר דלק. באותו הליך, בית המשפט העליון לא התערב בהחלטת בית המשפט המחוזי [בעקבותיה לא ניתן צו מניעה] הואיל ומדובר היה בערעור ב"גלגול" שלישי אולם בהערת אגב הבהיר כי:

"בבחינת למעלה מן הצורך אעיר כי ספק בעיניי אם בנסיבות כאלה יש מקום לקבל את  טענת המשיבה כי לא מדובר בצו מניעה זמני שנועד לשמור על המצב הקיים אלא מדובר בצו עשה שנועד לשנותו. טענה זו הינה במידה רבה טענה מלאכותית לנוכח העובדה כי "המצב הקיים" ערב הגשת התביעה הינו תוצר ישיר של פעולות חד-צדדיות שננקטו על ידי המשיבה, ולפיכך הינו שונה מהותית מהמצב שהתקיים ערב ההפרה, ובמשך שנים רבות קודם לכן, בהתאם לחוזה ובטרם ננקטו פעולות חד-צדדיות על ידי המשיבה."