קרנאווי נ' תובל (ע.ח.) מחזור בע"מ ואח'

נגד

הצד השלישי: חב' שירותי אקולוגיה בע"מ

מונחת בפניי "בקשה למתן צו מניעה ארעי", במסגרתה עותר המבקש להורות כי טובין מסוג דחסן משולב הידראולי (להלן: "דחסן"), המצויים כטענתו בחצרי הצד השלישי, ייוותרו בחזקת הצד השלישי עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית שהגיש, ליתן פסק דין הצהרתי כי הוא הבעלים של הדחסן.

לבקשה לא צורף תצהיר. כבר בשלב זה ייאמר כי מטעם זה בלבד ראוי לדחות הבקשה, שכן, לבד מן העובדה כי דרך הילוכו של המבקש אינו הולם את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הרי העדרו של תצהיר משמיט את היכולת לבחון תוקף הדברים הכלולים בבקשה.

מכל מקום, במסגרת הבקשה טוען המבקש כי למיטב ידיעתו, המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") דרשה מהצד השלישי להעביר לרשותה את הדחסן, ועל כן, "יש חשש כבד ביותר שאם הדחסן יוחזר למשיבה, הוא ייעלם, ולא תהיה כל אפשרות לממש את פסק הדין אם וכאשר הוא יינתן" (ס' 6 לבקשה).

דיון

אחר שנתתי דעתי לטענות המבקש, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על מתן סעד זמני, ואלו הם טעמיי:

א. שיהוי בהגשת הבקשה - עיון במצורפי כתב התביעה מלמד כי ביום 10.8.17 פנה ב"כ המבקש במכתב דרישה למשיבה להשיב הדחסן לידי המבקש. חרף העדר מתן מענה אלא עד ליום 27.9.17, לא פעל המבקש לנקוט בהליך משפטי מתאים.

ככל שהמבקש חשש כטענתו כי המשך הימצאות הדחסן בידי המשיבה יוביל לכך ש"הוא ייעלם", לא מחוור מדוע לא פעל מאז במשך כחודש ומחצה לנקוט בהליך משפטי מתאים, ורק עתה, בערבו של יום הכיפורים, נזכר לעורר הבקשה.