ה"פ 63009-06-15 סיירוקס ישראל בע"מ נ' רימאווי - פסקדין

בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

1. כעולה מהבקשה המבקשת היא זוכה והמשיב הוא חייב בתיק הוצאה לפועל שנפתח ביום 11.11.12 על סך 5,171₪. למשיב נמסרה אזהרה ביום 26.3.13, ולאחר שלא הגיש שאלון ומסמכים לתיק ואף לא התייצב לחקירת יכולת, ניתן ביום 6.8.14 לבקשת המבקשת צו הבאה כנגד המשיב. במקביל עתרה המבקשת להטלת הגבלות על החייב בהיותו חייב המשתמט מתשלום חובותיו כאשר ביום 13.8.14 נעתר רשם ההוצאה לפועל לבקשה והטיל על החייב את כל ההגבלות המנויות בפרק ו'1 לחוק.

בעקבות צו ההבאה הובא המשיב ביום 1.2.15 בפני רשם ההוצאה לפועל, נשאל שאלות שונות על ידי הרשם וטען טענות לגבי הכנסותיו והוצאותיו. בסופו של יום הורה הרשם למשיב להגיש בתוך 45 יום שאלון מלא וחתום, כתב ויתור על סודיות ומלוא המסמכים התומכים בטענותיו.

לטענת המבקשת על אף האמור לא הגיש המשיב כל מסמך לתיק. לפיכך עותרת המבקשת על פי פקודת ביזיון בית המשפט לאכוף על המשיב את הגשת השאלון והמסמכים בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל.

2. לטענת המבקשת כעולה מסעיף 3א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 החלטות וצווים של רשם ההוצאה לפועל דינם לעניין אכיפה והוצאה לפועל כדין החלטה או צו של בית משפט ואולם בהתאם לסעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לאכוף החלטות של עצמו. לפיכך נתונה הסמכות בעניין זה לבית המשפט המחוזי בהתאם לסמכותו השיורית לפי סעיף 40(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984.

עוד טוען ב"כ המבקשת כי כל יתר האמצעים שנקטה המבקשת כבר מוצו, כי בעקבות חקיקתו של תיקון 43 לחוק ההוצאה לפועל בוטל באופן סופי הכלי העיקרי שעמד בפני רשם ההוצאה לפועל לאכוף חלק מהחלטותיו באמצעות מתן צו מאסר כנגד חייב המפר אותן, לפיכך ומאחר והשימוש בצו הבאה לא הועיל, לא נותרה אלא דרך הביזיון כדי להבטיח את אכיפתה של הוראת הרשם. מוסיף וטוען ב"כ המבקשת כי בנסיבות אין מקום לאכוף באמצעות קנס אלא אך באמצעות מאסר.

3. ביום 27.9.15 ניתנה החלטתי ולפיה "בשים לב לכך שבהחלטת רשם ההוצל"פ נקבעה הסנקציה לאי מלוי ההוראה, ושדרכי האכיפה קבועות בחוק ההוצאה לפועל עצמו, תודיע המבקשת עד ליום 25.10.15 מדוע לא תימחק הבקשה על הסף".

בעקבות זאת הודיעה המבקשת כי היא עומדת על הבקשה. לטענת ב"כ המבקשת אין ל"סנקציה" שנקבעה בהחלטת הרשם או לדרכי האכיפה הקבועות בחוק ההוצאה לפועל נפקות כלשהי לענייננו שעה שכל דרכי האכיפה הקיימות בחוק כנגד המשיב כבר מוצו ולא הוכיחו עצמן. העלאת צו החיוב כ"סנקציה" נגד המשיב אין לה כל השפעה ממשית עליו, גם לא הסמכויות המקסימאליות שהופעלו כלפיו בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. עוד נטען כי הותרת המבקשת במצב הנוכחי ובהיעדר אפשרות לאכוף על המשיב את החלטות ראש ההוצאה לפועל חותרת תחת יסודות המערכת השיפוטית בישראל.

4. דין הבקשה להידחות על הסף.