ה"פ 61805-03-14 פרייס נ' בנק אוצר החייל בעמ

1.זוהי תובענה למתן פסק דין המצהיר על בטלותו של שטר משכון על זכויות הבעלות של המבקש בדירה ברחוב וולפסון 27 בראשון לציון הידועה כחלקה 272/4 בגוש 3926.

כמו כן מבוקש להצהיר כי ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בתיק מספר

01-19251-14-2 שנפתח לצורך מימוש שטר המשכון הנ"ל – בטלים.

2.המבקש הינו חמו לשעבר של מר אבי עגאייב. מר עגאייב היה בעל השליטה בשתי חברות: חמד אופקים בע"מ וחמד שיווק ואריזות בע"מ.

ביום 11/06/12 חתם המבקש על כתב ערבות עד לסכום של 200,000 ₪ להבטחת התחייבויותיה של חמד אופקים כלפי המשיב בקשר להלוואה שהועמדה לטובתה על ידי המשיב. באותו היום חתם המבקש על כתב ערבות נוסף עד לסכום של 720,000 ₪ להבטחת התחייבויותיו של מר אבי עגאייב כלפי המשיב בקשר להלוואה שהועמדה לטובתו על ידי המשיב. באותו מעמד, חתם המשיב על הודעות לערב יחיד/ערב מוגן.

בנוסף לחתימה על כתבי הערבות, חתם המבקש על שטר משכנתא על הדירה האמורה בסעיף 1 לעיל לצורך הבטחת פרעון התחייבויות חמד אופקים ומר אבי עגאייב. שטר זה נחתם ביום 11/06/12 כשהחבות על פי השטר היא ל-920,000 ₪.

3.מאחר והייתה חבות צולבת בין שתי החברות, נפתח תיק ההוצאה לפועל על סך של 920,000 ₪ כאשר מתוך סכום זה 135,363 ₪ מבטיח את פרעון חובה של חמד אופקים, סך של 616,734 ₪ מבטיח את פרעון חובו של מר עגאייב והיתרה בסך של 167,903 ₪ להבטחת פרעון חובות חמד שיווק.

בתגובתו של המשיב לתובענה, הצהיר המשיב כי מנימוקים כלכליים ומשפטיים הוא מוותר על דרישתו מן המבקש לפרעון התחייבויות חמד שיווק כלפי הבנק.

לאור הצהרה זו, יש להפחית את יתרת החוב נכון ליום פתיחת תיק ההוצאה לפועל כך שהיא תשקף את הפחתת חובה של חמד שיווק לבנק.

4.טענתו העיקרית של המבקש היא שהבנק לא עמד בחובתו ולא גילה לו כי מצבה הכלכלי של חמד שיווק אינו טוב וכי לא סופקו לו כל פרטי המידע הדרושים לשם חתימה על שטר משכנתא תוך ידיעת כל העובדות.

זה המקום לציין כי לאור הצהרתו של המשיב בדבר הפחתת החוב בתיק ההוצאה לפועל כאמור לעיל, הרי שאפילו אם טענתו של המבקש נכונה, הרי שלא נגרם לו כל נזק בשל חובה של חברת חמד שיווק מאחר והוא נדרש לשלם את חובותיהם של חמד אופקים ושל מר אבי עגאייב בלבד.

5.טוען המבקש כי הפעילות של החברות הייתה משולבת וקריסתה של חמד שיווק הביאה לקריסתה של חמד אופקים.

בשעה שחתם המבקש על שטר המשכנתא וכתבי הערבות היה מצבן של שתי החברות סביר. עניין זה עולה מהדוחות הכספיים של החברות אשר צורפו כנספח א' לתצהיר המשלים מטעם המשיב.

המשיב לא ידע כי החברות עומדות בפני קריסה. אילו ידע שזה המצב, חזקה עליו שלא היה נותן את ההלוואות להן ערב המבקש. יש לזכור שעסקו של הבנק הוא במתן הלוואות תמורת ריבית ואין ספק שאילו חשד המשיב שהחברות אינן במצב טוב, לא היה נותן את ההלוואות האמורות.

הבנק הסתמך על הדו"חות הפיננסיים של החברות ומהם כאמור, עולה שמצבן הפיננסי היה טוב. מעבר לכך, בפגישות בהן נכחו מר עגאייב ונציגי הבנק, הוצגה בפני הבנק תחזית עסקית אופטימית וזאת בגיבוי מסמכים, דו"חות וכיוב'.