ה"פ 61329-12-12 - פסקדין

1.בתובענה שלפני עתרה התובעת לכך שהנתבעות תחויבנה לשלם לה פיצויי הפקעה, עבור הפקעת המקרקעין, המזוהים כחלק מחלקה 25 בגוש 11286, בשטח של כ- 808 מ"ר, בישוב פרדיס (להלן – "המקרקעין").

2.התובעת חכרה את המקרקעין מרשות מקרקעי ישראל בתאריך 4.1.1993 למשך 49 שנים, ובנתה עליהם את "בית ההסתדרות" בשטח של כ- 541 מ"ר (אם כי קיימת מחלוקת, האם את קומת הקרקע בנתה התובעת, או שמא הנתבעת מס' 1 בנתה אותה).

3.בתאריך 20.3.1997 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה לפי סעיפים 5 ו- 7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 וסעיפים 189 ו- 190 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, על הכוונה להפקיע את המקרקעין. ואולם, הנתבעות לא תפסו את ההחזקה במקרקעין, וממילא לא שילמו פיצויים עבור הפקעתם. על כן, בחלוף כ- 15 שנים ממועד פרסום ההודעה על הכוונה להפקיע את המקרקעין, הגישה התובעת את התובענה.

תצוין העובדה, כי במהלך השנים, ומכיוון שהנתבעות לא תפסו את ההחזקה במקרקעין, המשיכה התובעת להשתמש במקרקעין.

4.מאליו יובן, שבהליך זה, אלמלא הגיע לסיומו בנסיבות שתתוארנה לעיל, הייתה מתעוררת, בין היתר, השאלה, האם נוכח הזמן הרב שחלף, מאז פורסמה ההודעה על הכוונה להפקיע את המקרקעין, זכאית התובעת לפיצויי הפקעה, גם אם הנתבעות טרם תפסו את ההחזקה בהם.

5.בתחילת ההליכים שקלו הנתבעות לבטל את כוונתן להפקיע את המקרקעין, אך לאחר מכן הודיעו, כי הן עומדות על כוונתן להפקיעם. כיוון שבין יתר השאלות שעמדו לדיון עמדה שאלת שווי המקרקעין, מונה על ידי שמאי מקרקעין, מר חיים אטקין, כמומחה מטעם בית המשפט.

השמאי הגיש חוות דעת ואך נחקר על חוות דעתו (בישיבה שהתקיימה בתאריך 4.2.2015).