ה"פ 60405-06-14 בניני ישקו לבנין ומקרקעין בעמ ואח' נ' אלון רבוע כחול ישראל בע"מ - פסקדין

לפניי שתי בקשות. האחת, בקשה מטעם המבקשת/הנתבעת לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין ושימוש לרעה בהליכי משפט. השנייה, בקשה מטעם המשיבות/התובעות לחידוש ההליכים בתיק, קביעת מועד דיון ותיקון תצהירי עדות ראשית.

התובעות השכירו לנתבעת שטח מסחרי בקניון "הבאר" בשכונת "נווה שקמה" שבמערב לעיר ראשון-לציון, לשם הפעלת סניף סופרמרקט, כחלק מהרשת הקמעונאית של הנתבעת לממכר מוצרי מזון (להלן: "המושכר"). היחסים בין הצדדים גובו בהסכם שכירות מיום 11.10.2000 (להלן: "ההסכם").

במסגרת המרצת הפתיחה שלפניי, עותרות התובעות לצו הצהרתי לפיו הנתבעת אינה רשאית להפעיל את זכות האופציה המוקנית לה בסעיף 6.5 בהסכם; כי תקופת השכירות הסתיימה זה מכבר ביום 11.10.14 וכפועל יוצא מכך - למתן צו עשה לפינוי המושכר.

1.לטענת התובעות, מאחר שבין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים שונים שהוגשו על ידי התובעות בגין הפרה חוזית - ת"א 1673-06-13 לפינוי מושכר ות"א 48132-01-14 לפיצוי כספי ומתן חשבונות – די בכך כדי לבסס את עתירתן לעניין הוראות ההסכם.

2.במקביל להליכים המפורטים לעיל, ניהלה התובעת 1 תביעה כספית נוספת כנגד הנתבעת במסגרת ת"א 21276-10-13, שם עתרה לפיצוי בסכום של 7,900,000 ש"ח בגין הפרת ההסכם (להלן: "ההליך האחר"). בין היתר, התבררה טענת התובעת לעניין דמי הפרסום והפרת סעיף 20 להסכם השכירות; סוגיית המחאת זכות; טענת אי תשלום דמי השכירות במלואם ושאלת אי מתן חשבונות בדמות דוחות והפרשי הפדיון של הנתבעת.

3.בנסיבות אלו, עוכבו ההליכים בתובענה זו עד למתן פסק דין בהליך האחר. בין היתר, קבעתי בהחלטה המעכבת את ההליכים, כי:

"... פרשנות הולמת לנוסח תנאי סעיף 6.5 להסכם השכירות צריך שתתיישב עם לשונו המפורשת ועם יתרת נסיבות העניין ובה המצב המשפטי הקיים בין הצדדים. לא די להן למשיבות בקיומו של הליך משפטי כלשהו בין הצדדים, אלא יש צורך להיווכח מקיומה של הפרת הסכם השכירות ממש. שעה שהסכימו הצדדים להתנות את מתן זכות האופציה למבקשת, בין היתר, בכך שלא התרחשה הפרת הסכם שכירות, פשיטא שהכרעה בהליך האחר בדבר קיומה העדרה של הפרה כזו רלוונטית להליך דנא. על כך בדיוק עומדת להינתן הכרעת בית המשפט בהליך האחר ורק מטעם זה ראוי להמתין להחלטתו" (ר' החלטתי מיום 12.2.14).

4.על החלטה זו הגישו התובעות בקשת רשות ערעור (ר' רע"א 1190-12-14), שם נטען כנגד עיכוב ההליכים בכלל והאמור בסעיף 6.5 להסכם, בפרט. יצוין כי גם בירורה של תביעת הפינוי עוכב (ר' החלטת כב' השופטת בלכר מיום 26.2.14 בת"א 1673-06-13).

ביום 31.12.14 ניתן פסק הדין בהליך האחר, אשר דחה את עתירת התובעות על כל רכיביה (להלן: "פסק הדין"). ביום 15.2.15 הגישו התובעות ערעור על ממצאי פסק הדין לבית המשפט העליון (ר' ע"א 1134/15, להלן: "הערעור").