ה"פ 60190-06-14 עיסא נ' עיסא ואח'

1.בפני תביעה למתן פס"ד הצהרתי לפיו יוצהר, כי המבקש הוא בעלים של רכב מסוג מזדה מ.ר. 85-462-59 (להלן: "הרכב").

2.לגרסת המבקש, רכש את הרכב בשנת 07', אך הבעלות בו נרשמה ע"ש המשיבה 1, שהיא גיסתו. ביוני 2014 עת הגיעו מעקלים לביתו ותפסו את הרכב, נודע לו על הליכי הוצל"פ שננקטו כנגד המשיבה 1. כמו כן, גילה דבר קיומם של עיקולים נוספים בגין חובות המשיבה 1 למרות שהרכב שייך לו, והוא נהג בו מנהג בעלים במשך כל השנים מאז רכישתו והתשלום המלא בעבורו.

3.המשיבה 2 התנגדה לבקשה, ולטענתה בהיות המשיבה 1 רשומה במשרד הרישוי כבעלת הרכב, ובהעדר הסבר סביר לרישום מצד המבקש, שהוא עו"ד וחזקה שיודע כי רישום כנ"ל מנוגד לדין ומסכל את דיני התעבורה, יש לדחות הבקשה. זאת ועוד, המבקש היה מודע לעיקולים שנרשמו על הרכב במשך השנים ולא עשה דבר לביטולם או להביא להעברת הרישום על שמו ע"מ לייתר עיקולים נוספים, לרבות זה שהוטל ע"י המשיבה 2.

4.עפ"י תגובת המשיב 3, נרשם הרכב ע"ש המשיבה 1 מאז 28.8.07 והוטלו עליו החל משנת 10' שבעה עיקולים של נושים שונים.

בהמשך צורפו לבקשה כל הנושים המובטחים בעיקול ולמרות זאת לא טרחו להתייצב לדיון שנקבע בתובענה.

5.המבקש בעדותו הסביר, כי רכש את הרכב מאישה מטייבה בשם גב' בראנסי וביקש את המשיבה 1, להתלוות אליו לרכישה מפאת המקובל במגזר הערבי בדבר ניהול עסקה בין גבר מול אישה זרה. המבקש הגיע יחד עם המשיבה 1 לסניף הדואר, ושם נדרש להציג תעודת זיהוי. משלא היתה מצויה בידיו ביקש את המשיבה 1 להשתמש בתעודת הזיהוי שלה באופן שהרכב נרשם על שמה, לאחר ששילם את מלוא התמורה למוכרת. לדבריו ,מאז ועד היום מצוי הרכב בחזקתו ושימושו.

עוד העיד המבקש כי החזקה ברכב קיבלה ביטוי בעריכת פוליסת ביטוח גם על שמו, המנוי פסקל לנסיעה בכביש 6 נערך בשמו החל מ-24.12.08 ואילו הרכב שנתפס לאחר שעוקל ע"י המשיבה 1 נתפס בסמוך לביתו, והוא שמסר למעקלים את מפתחות הרכב. לעומת זאת, אין למשיבה 1 כלל רישיון נהיגה.

עוד העיד המבקש והסביר, כי לפני כ-3 שנים נרשם משכון על הרכב לטובת בנק הפועלים בגין הלוואה שקיבלו המשיבה 1 ובעלה וזאת בהסכמתו והוא אף דאג להסרת השעבוד ולסלק את החוב לנושה הנ"ל.העובדה שנזקק בסופו של דבר להגשת התביעה נבעה מהליכי גירושים שנקטו המשיבה 1 ואחיו אשר הביאו לנתק בינו לבינה ולהידרדרות יחסיהם.

6.במהלך הדיון הגיע המבקש להסדר עם המשיבה 2, שבעקבותיו הוסכם ע"י האחרונה לשחרר לידיו את הרכב שנתפס על ידה. ב"כ המשיבה 1 אישר כי אין למשיבה 1 רישיון נהיגה, וכי הבעלות ברכב מוקנית למבקש, ולכן ניתן פס"ד כנגדה עפ"י המבוקש.

7.המשיבים 4-9 זומנו כדין לדיון ותגובתם לאחר הדיון התבקשה מחדש. מלבד המשיבה 9 לא הגיבו המשיבים ולא הביעו כל התנגדות שהיא. בקשת המשיבה 9 למחיקת התביעה על הסף נדחתה, ועל כן הגישה כתב הגנה, השאירה העניין לשיקול דעת ביהמ"ש וביקשה לפטור אותה מהתייצבות לדיון. האחרונה הוסיפה וציינה כי המבקש בהתנהלותו נושא באחריות להטלת העיקול על הרכב לאור הרישום ע"ש אחר. עם זאת הודיעה, כי תכבד כל החלטה של ביהמ"ש לרבות בעניינו של העיקול שהטילה.

דיון